קוף המחט: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
מ הגהה
שורה 1:
'''קוף המחט''' הוא קובץ סיפורים קצרים מאת [[נתן זך]] שיצא לאור ב־2004.
{{מפריד}}
 
* "תגיע בזמן. אנחנו מחכים לה בכל יום. כל יום אני שואל בדואר חבילות, איפה החרב בלי להב. אמרתי: ואתה תודיע לי כשתגיע? אמר לי: אצלנו זה עניין של [[אמון]]. או שיש או שאין לכבודו אמון. אמרתי אני: אם לא היה לי אמון לא הייתי כאן."
* "מעשה במשורר שהשתעמםש[[שעמום|השתעמם]] והלך אל חוף הים, ישב כמה שעות והביט ב[[גל]]ים, באים והולכים והולכים ובאים. מלבד הגלים, לא ראה שם שום דבר. חזר אל ביתו ושאלו אותו בני עירו וחבריו: מה לך שאתה יושב שעות על שפת הים, מה אתה רואה שם? השיב להם המשורר: טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?"
* "אמרה לי נערתי: חכם גדול אתה. אם אינך מתפשט, כיצד נעשה את מעשה ה[[אהבה]]? אמרתי אני: אינני יודע. אבל יודע אני שכבר נמאס לי להתלבש ולהתפשט ושוב להתלבש ולהתפשט. אמרה לי נערתי: אבל זה דרך העולם, שמתפשטים כדי לעשות את מעשה האהבה. אמרתי אני: אם זה דרך העולם, קצתי בדרך העולם. לא עולם אני שאעשה מה שעושים כולם. אני משורר אני..."
* "מעשה באדם שקץ ב[[בדידות]]ו ובדממהוב[[דממה]] הנוראה השרויה בביתו. אין קול ואין עונה. מה עשה? הלך וקנה לו זוג זמירים, בכלובים נפרדים, כנדרש, למען יזמרו באוזניו לעת בוקר ובשעת דמדומים, כמנהגם של כל זמירים שבעולם. ואולם הזמירים ממקום של רעש באו. מקום שבו נשמעו קולותיהם של עוברים ושבים, וקול הרחוב והרדיו והמכוניות. עכשיו שהיו שרויים בדממה מוחלטת נשתתקו כמו אבד להם [[קול|קולם]]."
* "לאחר ששמע כל מה ששמע, אמר לאיש שקץ בבדידותו: '[[אשמה|אשמתך]] היא, ובעצם לא אשמתך כי אם אשמת השקט הגדול השרוי במעונך וה[[שתיקה]] אשר בחייך. יודע אתה מה תעשה למען יפצחו בשיר? השמע להם אתה את קולך, שיר להם אתה איזה שיר, שרוק להם איזו מנגינה, ויצטרפו גם הם לזמרתך. שהרי טבעם של זמירים שהם מזמרים, כמו שטבעך שלך שאתה שותק."
* "אמרתי לו, עכשיו תשלח לי את הקובץ ואני אתן לו שם. השיב לי, אבל עוד אין לי קובץ. אמרתי לו, אז תקרא לו עוד אין. אבל מיד הצטערתי: חבל לבזבז עליו שם יפה כל־כך. אולי אני עוד אשתמש בו פעם."
 
[[קטגוריה: סיפורים קצרים]]