אריסטו: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונהקובץ:Aristoteles Louvre.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כשרונותיו."]]

* "כל אדם אוהב את מה שרכש בצער ובייסורים, לכן אוהבות האמהות את ילדיהן באהבת-יתרבאהבת־יתר, למעלה מן האבות, כי יודעות הן צער ההריון והלידה."

* "במשחקים האולימפיים אין מקבלים את העטרה היפים או החזקים ביותר אלא המתחרים (כי מהם המנצחים). כך גם בדברים הנאים והטובים של החיים: הזוכים בהם, ובצדק, הריהם עושי המעשים." <small>(~ המידות, חלק א', פרק ח', תרגום ח"י רות)</small>

* "ראשית מחקר -– פליאה."

* "הסגולות ה[[מוסר]]יות: הכלהכול צריכים לקחת בהן חלק, אבל לא באותה הדרך, אלא במידה המספיקה לכל אחד לשם תפקידו."

* "שבהיותנו אוהבים את ידידינו וגם את האמת, מצוהמצווה קדושה היא להעדיף את ההיא." <small>(~ אתיקה, מהדורת ניקומאכוס, תרגום יוסף ג' ליבס, א', ו)</small> '<ref>התואר 'ידידינו' שם מתייחס למורו ורבו, אפלטון. מכאן האימרה "amicus Plato, amicior veritas" = אהוב עליעליי אפלטון אך אהובה יותר האמת.</ref>

* "מי שאינו [[שמחה|שמח]] על מעשים נאים אינו אפילו אדם טוב, כי לא יקרא אדם צדיק אם אינו שמח על מעשי צדק או נדיב אם אינו שמח על מעשי נדיבות." <small>(~ המידות, חלק א', פרק ח', תרגום ח"י רות)</small>

* "הצדיק נוצר על ידי עשותו מעשי צדק, המתון על ידי עשותו מעשי מתינות. אם לא יעשה אדם מעשים אלו אין לו שום תקוה שיהיה לאדם טוב." <small>(~ המידות, חלק ב', פרק ד', תרגום ח"י רות)</small>

* "אין מאמינים לשקרן גם כאשר הוא דובר אמת." ~ מובא אצל [[:w:דיוגנס לארטיוס|דיוגנס לארטיוס]], "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים"

* "הוא [[ידידות|חבר]] טוב ביותר של עצמו, ומתענג בצנעתו, בעוד שאדם חסר יכולת או סגולות טובות, הוא אוייבאויב גרוע ביותר של עצמו ומפחד מ[[בדידות]]ו."

**הגירסה הגרסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: All men by nature desire to know. An indication of this is the delight we take in our senses; for even apart from their usefulness they are loved for themselves; and above all others the sense of sight. For not only with a view to action, but even when we are not going to do anything, we prefer sight to almost everything else. The reason is that this, most of all the senses, makes us know and brings to light many differences between things.{{D}}

* "אלו הקובעים כי מדעי המתמטיקה אינם אומרים דבר על היופי והטוב, טועים. מדעים אלו מוכיחים הרבה על אלו, אף אם אינם מזכירים אותם מפורשות, אלא מוכיחים תכונות שהן תוצאות או הגדרות שלהם, ואין זה נכון שאינם אומרים דבר עליהם. הצורות העיקריות של יופי הן סדר וסימטריה והגדרתיות, והמתמטיקה ממחישה צורות אלו במעלה מיוחדת.". ~ ספר שמיני, 1078.a33.

**הגירסה הגרסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: Those who assert that the mathematical sciences say nothing of the beautiful or the good are in error. For these sciences say and prove a great deal about them; if they do not expressly mention them, but prove attributes which are their results or definitions, it is not true that they tell us nothing about them. The chief forms of beauty are order and symmetry and definiteness, which the mathematical sciences demonstrate in a special degree.{{D}}

* "בכל ענייני הטבע יש משהו מן המופלא." ~ ספר ראשון, 645.a16.

** הגירסההגרסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: In all things of nature there is something of the marvelous.{{D}}

**הגירסה הגרסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: We should venture on the study of every kind of animal without distaste; for each and all will reveal to us something natural and something beautiful.{{D}}

* "תמצית הטבע (בנוגע לרוח החיים) אינה יכולה להיות גשמית, אך עם זאת ברור כי היא ניכרת באיבר גוף מסוים, ואיבר זה מן האיברים שולט בשאר." ~ Parva naturalia - "יצירות הטבע הקטנות" 467.b 13 - 16

**הגירסה הגרסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: The essential nature (concerning the soul) cannot be corporeal, yet it is also clear that this soul is present in a particular bodily part, and this one of the parts having control over the rest (heart).{{D}}

{{מיזמים|ויקיפדיה=אריסטו|ויקישיתוף=Category:Aristotle|שם ויקישיתוף=אריסטו}}