הרטה מילר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה, עריכה
שורה 5:
* "יכולתי להמשיך ולספור אנשים ברחובות, לספור גם את עצמי ביניהם, כאילו הייתי יכולה לפגוש את עצמי במקרה. יכולתי לומר לעצמי: היי את, מישהי." ~ חיית הלב
* "האם קושרת את הילדה לכיסא בחגורות של שמלותיה. הספר אומר: אם לא גוזרים את הציפורניים, האצבעות צומחות ונעשות לאתי־חפירה. רק למתים מותר שיהיו ציפורניים כאלה." ~ חיית הלב
* "אני תמיד אומרת לעצמי שאין לי הרבה [[רגש]]ות. גם כשמשהו משפיע עליי השפעתו מתונה. איני בוכה כמעט לעולם. אין אני חזקה מאלה שעינינםשעיניהם דומעות. אני חלשה יותר. להם יש [[אומץ]]." ~ מלאך הרעב
* "היומיום הרחיק אותי מאנשים אחרים, הוסתרתי מעיני העולם כאילו הייתי בתוך ארון, וקיוויתי שזה יישאר ככה. פיתחתי כמיהה להיות לבד. " ~ המינוי
* "היה זמן בו נהגתי לחשוב שבעולם ללא שומרים אנשים ילכו אחרת מהדרך שאנחנו הולכים בארצנו. במקום בו מותר לאנשים לחשוב ולכתוב אחרת, כך חשבתי, הם ילכו גם אחרת." ~ ארץ השזיפים הירוקים
 
==אמרותיה==
שורה 15 ⟵ 17:
 
== נאמר עליה ==
* "הפרוזה שלה ישירה, רזה, חושפנית ונוטה לבעוט בקורא, ומכל מקום לא מלטפת: את המאמצים האסתטיים הגדולים יותר, וגם את החדשנות הלשונית היא שומרת ככל הנראה לשירה." ~ אריאנה מלמד
*"לדעתי, יש בכתיבתה עוצמה אדירה וסגנון מאוד ייחודי. אתה קורא חצי עמוד, ואתה יודע מיד שזו מולר. תמיד יש לה משהו מהותי לומר, מתוך הרקע ממנו באה, כאישה רדופה ברומניה, אבל גם כמהגרת בגרמניה, שם היא מנוכרת לממסד הפוליטי, לשפה של הרוב וגם למשפחתה שלה." ~ פטר אנגולנד
* "הפרוזה שלה ישירה, רזה, חושפנית ונוטה לבעוט בקורא, ומכל מקום לא מלטפת: את המאמצים האסתטיים הגדולים יותר, וגם את החדשנות הלשונית היא שומרת ככל הנראה לשירהל[[שירה]]." ~ אריאנה מלמד
* "העקירה מן המולדת, שלגבי [[סופר]] פירושה עקירה מאלה שבתוכם ולמענם נועד לדבר, היא הטראומה והנושא העיקרי של הרטה מולר." ~ [[יותם ראובני]]
*"שלטונות הדיכוי הקומוניסטים פשוט לא הרשו להם לצאת. כלואים וזנוחים במולדתם הפיזית המתנכרת, בני המיעוט הגרמני למדו לשתוק ולפחד. הם שמרו על שפתם, אבל דיברו בה בעיקר בשקט." ~ אריאנה מלמד
שורה 22 ⟵ 24:
{{מיון רגיל:מולר, הרטה}}
[[קטגוריה:סופרים גרמנים]]
[[קטגוריה:רומנים]]
[[קטגוריה: זוכי פרס נובל לספרות]]