אהוד ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

* "בחשבון הגלוי שלו ברק עוקב אחרי 33 איש, בהם [[ברק אובמה]] והילרי קלינטון, פוליטיקאים ועיתונאים ישראלים, וגם שני חשבונותיו של נתניהו, שלא מפעיל אותם בעצמו. ברק יודע שציוציו מגיעים לרחוב בלפור ומעלים את רמת המזג, וזה כנראה חלק מההנאה שהוא שואב מהמדיום. ברק צבר קצת יותר מ־11 אלף עוקבים, מספר קטן יחסית לחלק מאושיות הטוויטר הישראליות, אבל בין עוקביו שרים וחברי כנסת מהקואליציה כמו גלעד ארדן, נפתלי בנט ואיילת שקד והשרים לשעבר גדעון סער ולימור לבנת. כל ציוץ שלו זוכה לעשרות תגובות. כמו טראמפ, גם ברק משתעשע בטוויטר בעיקר בלילה, כשהוא מסיר את כל כבלי הפוליטיקלי קורקט שהתרגל אליהם. היהירות והזחיחות שנודע בהן לשמצה, הפכו להיט ברשת. את ההערכות שהוא סולל את דרכו חזרה למערכת, הוא מנפנף בינתיים, וניתן לתהות אם הפופולריות הזו יכולה לחצות את גבולות טוויטר; בשונה מטראמפ, ברק כבר לא יכול לבנות את עצמו כאאוטסיידר. אבל בגילו ובמעמדו, הוא לא רואה אף אחד ממטר, במיוחד לא את ראש הממשלה, כלשון אחד מציוציו: 'צר לי לאכזב את נתניהו, אמשיך לפעול לפקיחת עיני הציבור להתנהלות המתעתעת של רוה"מ ולנזקים שהוא גורם לביטחון ישראל ולעתידה'. מבחינתו שהימין יקרא לו 'פסיכי' ו'אובססיבי', ויזכיר שהיה ראש ממשלה חלש. תסמכו על ברק: התשובה תבוא – ב־140 תווים." ~ על האפקטיביות של טוויטר ככלי בידו של ברק{{הערה|שם=טל שליו}}

* "אהוד ברק, כבר לא איש צעיר, מבקש לחזור לזירה הפוליטית – וזה בסדר גמור. '''שמעון פרס''' היה הרבה יותר מבוגר ממנו בעת שזכה להיבחר לנשיא המדינה. גם '''אריאל שרון''' היה בעשור השמיני לחייו בעת שנבחר לראשונה לראשות הממשלה. אבל מה שהיה לשני אלה להציע – ל'''אהוד ברק''' לא יהיה לעולם. הם תמיד נשארו בארץ; גם בשנים שבהן הם נדחקו אל המדבר הפוליטי. תמיד ראו אותם. תמיד שמעו אותם. הם אף פעם לא נטשו אותנו כדי 'לעשות לביתם'. הם תמיד היו כאן בשבילנו. גם בימי סגריר אי אפשר היה להחמיץ את שמעון פרס או את אריאל שרון. הם אף פעם לא תפסו פוזה של נוכחים־נפקדים כמו שעושה אהוד ברק זה שנים רבות. הם גם לא ביקשו לנקר עיניים בעושרם. לכן, הם גם לא חיפשו הסברים לגידול העצום בהונם. הם לא היו צריכים את זה. הנגישות אליהם הייתה תמיד בלתי אמצעית. מה שאי אפשר להגיד על ברק. המפגשים עמו תמיד משאירים טעם חמצמץ. שמעתי את זה לא פעם ממי שיצאו מפגישה כזאת." ~ על הניסיונות של ברק לחזור לזירה הציבורית{{הערה|ד"ר חיים משגב, [http://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-565581 '''"אבד הברק: רה"מ לשעבר חושב שהכל נמחל לו. המציאות רחוקה מכך"'''], באתר מעריב, 4 בדצמבר 2016}}

* "אהוד הוא עילוי מחשבתי. הוא חושב נכון וקורא מצוין את המפה, אך בינו לבין המציאות אין קשר. האיש גאון, אך איבד את השליטה על עצמו ועל שפיות דעתו הצבאית. הוא אחד האנשים הכי מוזרים שהכרתי. יום אחד הוא קרא לי ואמר: 'לך לחברך, [[אריאל שרון|אריק]] – שהיה ראש האופוזיציה – ותגיד לו שאני מוכן שהוא יהיה אצלי שר האוצר, וסילבן שלום יהיה שר הפנים'... טלפנתי לאריק ואמרתי לו: 'אני בדרך אליך'... כשהגענו אמר אריק: 'קודם כול תאכלו'. כשסיימנו לאכול הוא פסק: 'אני מכיר את אהוד ברק, לא יצא מזה כלום'. למרות זאת שוחחנו על הפרטים והסכמנו בכול. היה צריך רק לחתום. חזרתי לירושלים ודיווחתי לברק שהכול נעול. הוא השיב: 'יפה מאוד. חכה עוד יום'. אחרי זה עוד יום. בסוף הוא נסוג מהתוכנית, כי יוסי ביילין טמטם לו את המוח ושכנע אותו שלא להכניס את אריק שרון לממשלה, כי איתו אי אפשר להגיע לשלום. אצל ברק אתה יוצא בתחושה שהוא איתך – אבל הוא איתך רק באותה השנייה. שנייה אחרי זה הראש שלו מחליק לכיוונים אחרים." ~ [[בנימין בן אליעזר|בנימין (פואד) בן אליעזר]]{{הערה|ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-555327 "רצו שלא אהיה נשיא": חברו הטוב של פואד חושף את שיחתם האחרונה], באתר מעריב, 30 באוגוסט 2016}}

* "'''כי זאת שיטת אהוד ברק – הפניית אצבע'''. חייל מעוטר, רמטכ”ל, ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר שאף פעם, אבל אף פעם, לא אשם בדבר. שלא טועה אף פעם, שכולם תמיד אשמים חוץ ממנו. ששיקול הדעת שלו הוא אורים ותומים, וכל מי שחושב אחרת ממנו פשוט לא לגיטימי. אי אפשר להבין איך אדם כזה לא רואה שום בעיה, למשל, בעובדה שהוא ניצח בבחירות בענק ואז, בתקופה כל כך קצרה, איבד את השלטון. או בכך שיום אחד הוא החליט לפרק את מפלגת העבודה, שגם ככה הייתה גוף חבוט שנרמס תחת רגליו של [[בנימין נתניהו|נתניהו]] בממשלת האחדות, רק כדי להישאר שר ביטחון. ושלמרות ההבטחות שמפלגת העצמאות תחדש את ימיה של מפא”י ההיסטורית, מה שנותר ממנה, אחרי יומיים וחצי, זה מתן וילנאי שגריר ושכיב שנאן זוחל על גחונו כדי להתמודד בפריימריז של העבודה. וכל זה קרה מפני שברק החליט שהוא פורש מהפוליטיקה, באתי, פרקתי, הלכתי." ~ על אופיו והתנהגותו של ברק על רק ההקלטות בקולו שנחשפו בתקשורת{{הערה|מיכל אהרוני, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-495023 מספר יודע כל], באתר מעריב, 26 באוגוסט 2015}}