שחר פאר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 176.12.138.100 (שיחה) לעריכה האחרונה של קליאו
תגית: שחזור
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Shahar Peer (5987156242).jpg|ממוזער|200px|שחר פאר]]
'''[[w:שחר פאר|שחר פאר]]''' (נולדה ב־1 במאי 1987), טניסאית[[טניס]]אית [[ישראל|ישראלית]], המצליחה ביותר בתולדות הטניס הישראלי בכל הזמנים.
 
* "אני לגמרי שלמה עם עצמי. לא מתגעגעת לרגע אחד לטניס. הרגשתי שמיציתי. הייתי קמה במשך חודשים בבוקר עם התלבטות אם לעלות בכלל למגרש. ידעתי שאני לא יכולה לחזור לטופ. נגמרה לי התשוקה. המשחק כבר לא עשה לי את זה" ~ שחר פאר בריאיון כ5 חודשים לאחר פרישתה מטניס פעיל (נדב צנציפר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4980303,00.html '''"שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה"'''], אתר YNET, תאריך 25.6.2017)
 
* "אני שמחה, טוב לי בביתב[[בית]]. לא סתם לקח לי הרבה זמן להחליט. אז יגידו שאולי פרשתי מוקדם מדי, אבל הרי שנים קראו לי לפרוש. בהתחלה לקחתי ללב ואמרתי 'איך מישהו יכול להחליט עבורי דבר כזה'. אני זו שקמה לאימון של שעתיים בשש בבוקר, ואז יש לי עוד אימון של שעתיים-שלוש. אני זו שנוסעת לבד לחו"ל ומתמודדת עם לחץ, הפסדים, תקשורת, אז אני זו שאחליט. אפילו המשפחה, שהיא תומכת הכי הרבה, לא יכולה לדעת מה אני עוברת. בהתחלה נעלבתי קצת, אבל לא ניסיתי לשכנע אף אחד. פשוט שמתי את זה בצד. יכול להיות שחייתי בבועה. לא כעסתי, נורא קל לכתוב דברים. לא מבינים כמה אנחנו משקיעים בשביל ההצלחה. מטוקבקים התעלמתי מגיל צעיר, ביקורות עברו לידי בשנים האחרונות. הפסקתי לקרוא, ידעתי מה אומרים אחרי משחקים לפי השאלות שנשאלתי בראיונות. אחרי הפסדים אמרו שאני צריכה לפרוש והיו זורקים הערות ברחוב, אבל תמיד הייתי שלמה עם מה שאני עושה. זה קורה בכל מדינה. גם כשפדרר היה במשבר התחילו לרדת עליו ולשאול למה הוא לא פורש. למזלי, לא הייתי במקצוע כמו זמרת שצריכה את הקהל. הייתי תלויה רק בעצמי" ~ שחר פאר על תהליך הפרישה (נדב צנציפר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4980303,00.html '''"שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה"'''], אתר YNET, תאריך 25.6.2017)
 
* "בדצמבר 2015 עשיתי עבודת הכנה בדאלאס כמו שלא עשיתי כל חיי. הייתי בשיא המוטיבציה. אלא שברגע שבו עליתי למשחק, פתאום הרגשתי משהו שמעולם לא קרה לי - פחדתי להפסיד. בכיתי הרבה אחרי הפסדים, אבל פה זה היה שונה. אני מדורגת 200 בעולם, הכתף לא משהו, לא רוצה להתאמן. עוד שנייה אני כבר לא יכולה להיכנס להגרלות הראשיות של הגראנד-סלאמים, מה הסיכוי שלי לנצח מישהי? פתאום לא היה לי את הדחף הזה להגיד לעצמי 'יאללה, אני עולה לשחק ולנצח', וחשבתי רק על כמה אני רוצה להיות בבית. בגלל זה החלטתי שמספיק. מצאתי את עצמי משחקת פצועה ועם זריקה בכתף בטורנירים של 25 אלף דולר, משהו שלא עשיתי שנים. אמרתי לעצמי 'אוקיי, לא מורידים את הראש'. שיחקתי בכמה טורנירים כאלה, הפסדתי לבנות שאלוהים ישמור, אבל אמרתי שאולי זה תהליך, שניתן את המקסימום וכל שבוע יהיה יותר טוב, אבל זה לא קרה. הייתי במקסיקו, פתאום העין שלי התנפחה. כאבי ראש שמעולם לא חוויתי, לא יצאתי מהחדר ארבעה ימים. לקחתי משככי כאבים לארבע שעות, אבל אחרי שעה הכאב חזר. שבוע לאחר מכן הגעתי לסיבוב המוקדמות הראשון במונטריי, והודחתי על ידי השוויצרית ויקטוריה גולוביץ'. זה היה המשחק האחרון בקריירה שלי" ~ שחר פאר על נק' המפנה שגרמה לה להבין שהגיעה העת לפרוש מטניס (נדב צנציפר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4980303,00.html '''"שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה"'''], אתר YNET, תאריך 25.6.2017)
שורה 36:
{{מיון רגיל:פאר, שחר}}
[[קטגוריה:ספורטאים ישראלים]]
[[קטגוריה:טניסאים]]