הספר אשר לאמי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש |
מ הגהה |
||
שורה 14:
==פרק 1==
* "כל האנשים [[בדידות|בודדים]] לנפשם ואיש לא אכפת לאיש וכאבינו הם אי בודד. אך אין זו סיבה שלא למצוא הערב נחמה ברחשיו הגוועים של הרחוב, שלא למצוא במלים נחמה הערב."
* "כמה מוזר הוא, האושר הזעיר הזה. אושר עגמומי ומקרטע, אך מתוק כמו חטא או כמו משקה חשאי
* "לכל מי שרק ירצה לשמוע אני אגיד שכולם, בלי יוצא מן הכלל, מקסימים. זה באשר למנהגי היום שלי. אך בלילותי ובשחרי, היטב אני יודע את טיבם."
* "מהודר הנך עטי העשוי זהב. לך נא על דפי הנייר, לך באקראי, כל עוד נשארו בי נעוריי."
* "אתה, עט זהוב שלי, הלך על הדף, נאדר־הוד, הלך בו אקראי, עשה את דרכך הפתלתולה, המהוססת כבחלום, את דרכך הגמלונית והנשלטת. לך עוד ועוד, נחם יחיד שלי, אני אוהב אותך, שעט על פני הדפים האלה, שנוסכים בי סיפוק קודר, שפזילתם ממלאת אותי עונג כה נוגה. כן, ה[[מילים]]
* "ספר על אמך ועל מנהגיה השלווים. שרוק בשקט כדי להאמין
* "אל תשכח לחייך. [[חיוך|חייך]] כדי להונות את
==פרק 2==
* "בכל יום שישי אחר הצהריים, ערב שבת קודש אצל היהודים, אמי
* "והיא הוסיפה לשבת שם, כולה אומרת אהבה משפחתית, ובדמיונה מנתה כבר באוזניהם את כל מה שבישלה ורחצה וסידרה."
* "מהר מהר, צריך לפתוח את הדלת לשני היקירים. כאלה היו תעצומות תשוקתה של אמי הקדושה. לא בדיוק סרט הוליוודי, כפי שאתם רואים. מחמאות מבעלה ומבנה, [[אושר]] לשניהם
==פרק 3==
* "הדברים שסיפרתי עד כה הם [[זיכרון]] מימים שבהם אמי
* "כל המאהבים הגדולים האלה מהסיפורים, אני שואלת את עצמי אם הם ימשיכו לאהוב את המשוררת שלהם גם אם היא תהיה חולה ותשכב כל הזמן במיטה, והגבר יצטרך לטפל בה כמו שמטפלים בתינוק, אתה מבין מה אני מתכוונת, לעזור לה בדברים לא נעימים. אם אתה שואל אותי, הוא כבר לא יאהב אותה. האהבה האמיתית, תקשיב לי טוב, זה עניין של הרגל. זה להזדקן ביחד."
[[קטגוריה:
|