אלבר כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[W:אלבר כהן|אלבר כהן]]''' (ביוונית: '''Αβραάμ Αλβέρτος Κοέν''', בצרפתית: '''Albert Cohen''',{{כ}} 1895–1895 – 1981) הוא סופר [[יהודים|יהודי]] יליד יוון, שחי בז'נבה וכתב צרפתיתבצרפתית.

* "מונים בלשון המשונה של המזכירות את 'המצבים שיש לחקור', ... 'הקשיים שלמעשה אינם קיימים', 'הדברים המעודדים שנשמעו לאחרונה במועצה' וכן הלאה, הכלהכול משועטנז בהצעות מבולבלות וסותרות." ~ הנאוה לאדון (1968)

* "כל האנשים [[בדידות|בודדים]] לנפשם ואיש לא אכפת לאיש וכאבינו הם אי בודד. אך אין זו סיבה שלא למצוא הערב נחמה ברחשיו הגוועים של הרחוב, שלא למצוא ב[[מילים]] נחמה הערב."

* "כמה מוזר הוא, ה[[אושר]] הזעיר הזה. אושר עגמומי ומקרטע, אך מתוק כמו חטא או כמו משקה חשאי -– אכן, כמה אושר יש, למרות הכול, בעובדה שאני כותב עכשיו, בודד בממלכתי ורחוק מכל המנוולים."

* "מהודר הנך עטי העשוי [[זהב]]. לך נא על דפי הנייר, לך באקראי, כל עוד נשארו בי נעוריי."

* "ספר על אמך ועל מנהגיה השלווים. שרוק בשקט כדי להאמין שהכלשהכול לא כל כך רע."

* "אל תשכח לחייך. [[חיוך|חייך]] כדי להונות את יאושך[[ייאוש|ייאושך]], חייך כדי להישאר בחיים, חייך לראי וחייך לאנשים, ואפילו לדף הלבן הזה."

* "והיא הוסיפה לשבת שם, כולה אומרת אהבה משפחתית, ובדמיונה מנתה כבר באוזניהם את כל מה שבישלה ורחצה וסידרה."

* "מהר מהר, צריך לפתוח את הדלת לשני היקירים. כאלה היו תעצומות תשוקתה של אמי הקדושה. לא בדיוק סרט הוליוודי, כפי שאתם רואים. מחמאות מבעלה ומבנה, [[אושר]] לשניהם -– בזאת הסתכמו כל ציפיותיה מן החיים."

* "ה[[אהבה]] האמיתית, תקשיב לי טוב, זה עניין של [[הרגל]]. זה להזדקן ביחד."