אברהם ב. יהושע: הבדלים בין גרסאות בדף

* "לוּ טיפסו מעט אל צוהר הברזל, הקבוע סמוך לתקרת התא, היו יכולים לראות את אופק הים, או להשיט מבט אל פסגות ההרים." ~ גאות הים, 1962

 

* "אני לא מכיר [[סופר]]ים שמתפרנסים רק מהכתיבה שלהם. יש רק קבוצה מאוד מצומצמת שיש לה הכנסה טובה יחסית, אבל גם הם תמיד שמרו על פרנסה אחרת."

* "יש יצירות שכתבתי שאני קורא חלקים מהן כדי לקבל קצת תמיכה ועידוד. סופר מסתכל אחורה ואומר: 'פעם הייתי טוב, כתבתי יפה, ועכשיו – כמה קשה לי'. לפעמים אני לוקח מיצירות קודמות שלי משפט, אפילו מילה, איזה מצב רוח שנראה לי נכון ליצירה החדשה."

* "אמרתי לידידי [[W:נועם שריף|נועם שריף]], שניצח עכשיו את הסימפוניה השמינית של [[גוסטב מאהלר]] ועזר לי בצד המוזיקלי בספר, שאני מוכן לוותר על שני רומנים שלי תמורת האפשרות לנצח על תזמורת."

 

* "זהות המולדת של ה[[פלסטינים]] היא כמעט הפוכה מזהות המולדת שלנו, ובמובן מסוים גם היא דורשת בדיקה. מול עם שהחליף מולדות כמו נוסע מתמיד, בעיני פלסטינים רבים המולדת מצטמצמת לפעמים לכפר ולבית."

* "במשך 600 השנים של תקופת בית שני החלה כבר כמחצית מעם ישראל לנדוד ברחבי העולם העתיק, תוך כדי היחלשות של מרכיב הקשר הפיזי ל[[ארץ ישראל]]."

* "אני מעדיף שננטוש את השימוש בשם 'יהודים' כלפי עצמנו, אבותינו לא נקראו 'יהודים' אלא שבטי ישראל, אני מעדיף שנאמץ לעצמנו את השם 'ישראלים' בניגוד לערבים ולמוסלמים הלא־ערביים שחיים כאן שמבקשים להיקרא 'פלסטינים'. אני מתייחס גם כמובן אל היהודים החיים עדיין בניכר ובגולה, זו טעות אדירה לחשוב שכולנו רק משבט יהודה, אמנם גורשנו מפרובינקיית יהודה של בית שני אבל זה לא סותר את העובדה שאנו צאצאי שניים עשר שבטי ישראל שייסדו את הממלכה הזו. עוד משהו שמפריע לי בשימוש בשם 'יהודים' בתיאור העבר המקראי שלנו הוא שהוא מוחק את זהותנו המקורית: לא רק שבט יהודה קיבל את לוחות הברית במעמד הר סיני, שבטי ישראל קיבלו אותם - יהודה הוא שבט אחד ויש עוד 11 לצדו. המילה 'יהודי' מופיעה בתנ"ך רק בסופו, במגילת אסתר, ועם הזמן - בעיקר לאחר עקירתנו מכאן והתפזרותנו ברחבי העולם קיבלה מילה זו קונוטציה שלילית, של אדם חלש ומנודה שאפשר להגלות אותו ממולדתו, אני לא רוצה לקשור את גורלי וזהותי עם ההקשרים הללו, אני ישראלי לא רק משום שאני תושב מדינת ישראל אלא בעיקר מפני שאני צאצא של עם ישראל הקדום."

* "מחאת ה'מילקי' למיניה, נראים לי קצת מותרות בהשוואה לבעיות העמוקות שאנו עומדים בפניהן. לכן כשראיתי את החצי מיליון ברחובות בתקופת [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]], והילדים שלי גם הלכו לשם, ראיתי בזה יותר מופע עם זמרים."

* "אני דור חמישי ב[[ירושלים]]. אבותיו של אבי הגיעו בשנות ה־30 של המאה ה־19 מסלוניקי. אביה של אמי הגיע בשנות ה־30 של המאה ה־20 ממרוקו. כך שאני אדם פרה־ציוני. אני ילידי. היחס שלי לארץ ולירושלים הוא יחס ראשוני לגמרי."

* "ללא ספק יש בירושלים איום מטאפיסי. היא יותר מדי סמלית. תמיד כשאני מגיע אליה אני חש את רובד העל שלה מכביד עליי... ומבחינתי גם היה בה איזה איום של משפחתיות. של אינטימיות. של איזו ירושלמיות [[יהודי ספרד ופורטוגל|ספרדית]] כזאת שלא רציתי לטבוע בתוכה."