האדם והטבע: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
הרחבה, עריכה
שורה 2:
 
==מתוך הספר==
* "על הר נבו אי־אפשר לחיות. אפשר למות בו, או לחצות את הירדן."
* "האדם חי יותר באותם הרגשות וההרגשות שאינם ביתר החי או שישנם בהם רק בצורה פחותה ובמידה פחותה: ברגש היופי, האהבה, הרחמים, הדעת, האמת וכו', כלומר באותם הצינורות, שבהם שופעים לתוך נפשו חיים מכל ההוויה העולמית ומכל מה שחי והווה."
* " נמצא, כי מה שההכרה משיגה בתור [[מציאות]], בתור דבר חיצוני להכרה, אינו בעצם גם הוא אלא דבר פנימי או פעולה פנימית: סכום של רשמים, שנפש המכיר מתרשמת בהם."
שורה 9 ⟵ 10:
* "והיה ביום ההוא וניתנה בך, בן אדם, רוח חדשה, והרגשת [[רגש]] חדש, רעב חדש – לא רעב ללחם ולא צמא לכסף, כי אם לעבודה. ומצאת עונג בכל [[עבודה]] אשר תעבוד, ובכל מעשה אשר תעשה, כעונג אשר אתה מוצא באכילה ובשתייה."
* "והיה בעובדך את עבודתך, והיה בעיניך חללו של עולם בית המלאכה ואתה והטבע – העובדים. ולב אחד לשניכם ורוח אחת. ואמרת ביום ההוא: יפה הוא הטבע בפניו, אבל יפה שבעתיים ברוח חייו, בעבודתו. והיה בעומדך רגע ליישר את קומתך ולשאוף רוח, ושאפת לא רק אוויר לנשימה, והרגשת, כי שואף אתה אל קרבך עוד דבר־מה, דבר־מה כמוס, אשר לא תדע מה הוא, אבל אשר יפרה את הרגשתך ואת מחשבתך, אשר יוסיף חיים ואור לרוחך."
* "לא האמונות והדעות, לא החוקים והקבלות הם ה[[דת]], – הדת הוא הרגש הדתי, רגש איחודו המוחלט של ה'אני' האנושי עם כל ההוויה העולמית, השגה חווייתית הקודמת להשגה ההכרתית."
* "על הר נבו אי־אפשר לחיות. אפשר למות בו, או לחצות את הירדן."
* "הוא [ניטשה] הוכיח הלכה למעשה, כי יסוד עולמו של היחיד הוא בתוכו ומשם הוא צריך להתחיל את בניין עולמו, בכדי שיהיה הבניין מתאים אל היסוד, ולדחות כל מה שסותר אותו מבחוץ."
* "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה... יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות... האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה."<ref>מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914</ref>
* "החיים השלמים עומדים על האמת שבטבע, שבטבע העולמי והאנושי כאחד, על נאמנותו של כל אדם לעצמו, לטבעו האנושי, לעצמותו העליונה, והצדק אינו בהם אלא מעין שם נרדף לבריאותו הרוחנית של האדם."
* "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה." <ref>מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914</ref>
* "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה... יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות... האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה."<ref>מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914</ref>
* "ואהבת ביום ההוא את כל הנמצא, ואהבת את האדם, ואהבת אף את עצמך – כי יהיה לבך מלא [[אהבה]]. והאמנת בעצמך, והאמנת באדם, והאמנת בכל אשר יש להאמין – כי תהיה כולך מלא חיים. והייתה הרגשתך ומחשבתך, והייתה רוחך כמעיין המתגבר – תמיד חדשה, תמיד שלך."