אנטיכריסט (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
תיקנתי שגיאה.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19:
* "אל שהתנוון אלי סתירת החיים, במקום להוות זיכוכם ואישורם הנצחי! אלהים המהווה הכרזת איבה לחיים, לטבע, לרצון החיים! אלהים כנוסחה לכל השמצת העולם הזה, לכל כזבי "העולם הבא"! אלהים שהוא האלהת הלא-כלום. קידושו של הרצון אל הלא-כלום." ~ עמ' 266
*"טיעוני הוא, שכל הערכים שהאנושות כיום מסכמת אותם כרצויים לה ביותר, הם ערכים דיקאדנטיים."
*"נוצרית היא השנאה לרוח, לגאווה,,להעזה, לחופש, לחירותה של הרוח. נוצרית היא השנאה לחושים, לחדוות החושים, לחדווה בכלל."
*"הבודהיזם קר, אמיתי ואובייקטיבי פי־מאה מן הנצרות."
*"הנצרות מבטיחה הכל, אך לא מקיימת כלום."
*"התחלתם של כתבי הקודש מכילה את כל הפסיכולוגיה של הכוהן, הכוהן יודע סכנה אחת בלבד: הלא הוא המדע."
*"אל תלך שולל: כל גדולי הדעת ספקנים הם. זרתוסטרא הוא ספקן. החירות שמקורה בכוח ובעודף כוחה של הרוח, מעידים על עצמם על ידי הספקנות."
*"תנאי מוקדם לו, לבודהיזם, הוא אקלים נוח מאוד, אורח חיים של אורך־רוח וענוות־נפש, ללא שום מיליטריזם ; ושמוקד התנועה יהיה בקרב המעמדות העליונים ואף המלומדים. אתה מבקש לך כמטרה עליונה את צחות הדעת, את השלווה, את העדר הרצון, ואתה גם משיג מטרה זאת. הבודהיזם איננו דת בה השלמות בלבד הוא הדבר הרצוי לאדם: השלמות היא הדבר המצוי. בנצרות נדחקים אל השורה הקדמית האינסטינקטים של המשועבדים והמדוכאים: המעמדות הנמוכים ביותר מבקשים בה את הישועה שלהם. כעיסוק וכאמצעי נגד השיעמום, משמשים בנצרות פלפולי החטא, הביקורת העצמית, האינקוויזיציה המצפונית. כאן מקיימים בלי־הרף מצב על התרגשות (על ידי תפילה) כלפי ריבון (המכונה 'אלוהים') כאן נחשבת הרוממות כבלתי ניתנת להשגה, כמתח, כ"חסד". כאן גם הפומביות נעדרת ; המחבוא, החדר האפל, נוצריים הם. כאן שורר הבוז לגוף, ההיגיינה נדחית משום שהיא חושנית. הכנסייה מסתייגת אפילו מן הניקיון (התקנה הראשונה של הנצרות לאחר גירוש הפולשים המורים מספרד הייתה סגירת המרחצאות הפומביים, שמספרם בקורדובה בלבד היה 270) ונוצרי הוא אותו חוש מסויים לאכזריותו של האדם כלפי עצמו וכלפי הזולת, השנאה לבעלי דעות אחרות, והרצון לרדוף." ~ עמ' 269.
 
[[קטגוריה:ספרי פרידריך ניטשה]]