נסיעה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
 
שורה 1:
[[קובץ:Nesia.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''נסיעה''' הוא רומן מאת [[יאיר אסולין]] על צעיר בצבאב[[צבא]]. הספר יצא לאור ב־2011 וזכה בפרס ספיר לספר ביכורים.
 
==מתוך הספר==
* "אני מרגיש איך בקול הרועד שלו, העייף מ[[לילה]] ללא שינה, הוא כובש את ה[[פחד]]ים שלו. אני מרגיש איך הוא מנסה לשדר, כמו תמיד, שהכול כרגיל."
* "כל פעם איזה רסיס [[מציאות]] אחר שמתגנב לדלת האחורית של אולפן הרדיו והופך להיות המציאות של כולנו, 'החדשות'. ומה עם המציאות שלי? מה עם המציאות של אתמול בלילה?"
* "היית פעם בכלל במצב כזה או אפילו דומה לזה, מצב שבו ה[[רצון]] שלך בכלל לא נחשב, שכל הזמן אומרים לך מה לעשות, מתי לאכול ומתי לישון ומתי לרוץ ומתי לדבר בטלפון."
* "אני בעצמי תחת שלטון צבאי, אתה מבין? ממש כמו ה[[פלסטינים]] האלה. גם לי הם אומרים מתי ללכת ומתי לבוא ומה לאכול ואיך מותר לי לדבר. וגם אותי מענישים לפי קריזות וצורחים עליעליי לפי קריזות ונחמדים אליאליי לפי קריזות ולפעמים נותנים לי לסבול…לסבול... רק כדי ללמד אותי מה זה ‘משמעת'משמעת של צבא’צבא' ומה זה ‘חייל’'[[חייל]]'. ואם זה מה שהם מסוגלים לעשות לי, שאני כאילו ‘אחד'אחד מהם’מהם', חייל שלהם, אז תחשוב מה הם מסוגלים לעשות להם, לפלסטינים, שאותם הם מגדירים כאויביםכ[[אויב|אויבים]] שלהם."
* "התחושה הנוראה שאתה לא חשוב. שאתה כלום. שאתה עוד כלי על השולחן, כמעט כמו העט או ה[[מחשב]] או הטלפונים הישנים, המוצפנים. ולפעמים הייתה לי תחושה שאני אפילו לא כלי, שאני בעצם כמעט לא קיים, שאני צריך לעשות הכול בשביל מישהו שעושה הכול בשביל מישהו שעושה הכול בשביל מישהו."
* "זוכר את השפתיים שלה מתכווצות בספקנות בשיחה ההיא על שפת הים בין הפסלים, כשהמשכתי לדבר ואמרתי שצבא זה דבר שכולם חייבים לעבור אז אי אפשר לעשות ממנו כזה עניין, וש[[אהבה]] זה הכי חשוב. אחר־כך אני זוכר אותה [[נשיקה|מנשקת]] אותי."
 
==נאמר עליו==
שורה 14:
* "הוא מפליא לנתח ולנסח את ה[[רגש]]ות ואת החוויות הפנימיות והחיצוניות העוברות על גיבור הסיפור, וגם את הסגנון וההתנהגות של הסובבים אותו על נימיהם הדקות ביותר." ~ חבצלת פרבר
 
[[קטגוריה: רומנים עבריים]]