תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת שמואל יוסף עגנון שיצא לאור ב־1945.

---

• "כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף."
• "עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים."
• "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
• "ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים? והלוא יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים."
• "וכל מקום שם בירושלים קרוי משה, או אוהל משה או זכרון משה או ימין משה או מזכרת משה. רוצה אתה להגיע לאחד מן המקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."
• "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה."
• "אהוב אתה על עצמך בנעליים של לכה, ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים."
• "ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה."
• "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מדותיהם ונוהגים זה בזה אחווה."
• "פאתי מערב האדימו והחמה נתגלגלה ככדור של אש בתוך שלהבת של אש, בתוך גדודי להבה, בתוך בריכה של דם, בתוך חיצים של זהב, שנקלעים בתוך עננים אפורים בתוך ערפלים וורודים, בתוך לפידים של נוגה, כלפי ההרים הסגוליים, כלפי האדמה הכהה."