לגנאלוגיה של המוסר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
 
עריכה
שורה 1:
'''[[W:לגנאלוגיה של המסורהמוסר|לגנאלוגיה של המוסר]]''' הוא ספר פילוסופיה מאת [[פרידריך ניטשה]] שיצא לאור ב־1887. הספר תורגם לעברית.
{{מפריד}}
 
* "רק מה שאינו חדל לגרום לנו סבל נשאר בזיכרוןב[[זיכרון]]."
* "עובדת היסוד של הרצון האנושי, אימת הרִיק שלו: הוא זקוק למטרה - והוא מעדיף לרצות את הלא־כלום מאשר לא לרצות בכלל".
* "שלוש סיסמאות־הפאר של אידיאל הפרישות: עניות, ענוותנות, [[צניעות]]."
שורה 10:
* "בבית מלאכה זה, בו מייצרים אידיאלים - רוח סירחון עולה באפי מכל שקריו"
* "ואת אוזלת היד שאינה גומלת מעבדים פה ל'טוב לב'; את השפלות הפחדנית ל'רוח ענווה'; את הכניעה לשונאים הופכים ל'ציות'"
*"וכי איזה פילוסוף גדול היה נשוי? היראקליטוס, [[אפלטון]], [[רנה דקארט|דקארט]], [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], לייבניץ, [[עמנואל קאנט|קאנט]], שופנהאואר — לא היו נשואים."
* "היא [=המוזיקה] אמנות בלתי-תלויה, אמנות כשהיא לעצמה, לא כדוגמת אחרות שהן בבואותיהן של תופעות, כי אם דוברות בלשונו של הרצון בה"א הידיעה, הרצון בכבודו ובעצמו, ישר מתהומיותו, בחינת התגלותו האמיתית הראשונית, הישירה." ~ עמ' 308
* "הוא [=הכהן-הנזיר] עצמו חייב להיות חולה, הוא חייב להיות מעיקרו קרוב להם, לחולים ולחלכאים, על מנת שיבין אותם, על מנת שתהא הבנה איתם, אך עליו להיות גם חזק, שליט ברוחו לא פחות כי אם יותר מאשר שליט באחרים, איתן ברצונו לעוצמה, כדי להלך אימון ופחד על החולים, כדי שיוכל להיות להם משען ומבטח, עוצר ושורר, וכופה ורודן ואל." ~ עמ' 333