המדע העליז: הבדלים בין גרסאות בדף

*"אינני מחבב בני־אדם, אשר כדי לעשות בכלל רושם כלשהו, הם חייבים להתפוצץ כפצצה, ואשר בקרבתם תמיד צפויה לך סכנה לאבד את כוח השמיעה — או יותר מזה."

*""אצל מרביתם של בני־האדם, האינטלקט היא מכונה כבדה, אפלה ומטרטרת, אשר קשה להניעה: כשהם עובדים במכונה זו ומבקשים לחשוב כמו שצריך, הם מכנים זאת "להתייחס ברצינות לעניין" — הה, וודאי לטורח רב להם החשיבה כהלכתה! החיה החביבה, אדם, מאבדת ככל הנראה את מצב רוחה הטוב, כשהיא חושבת כהלכה: היא נעשית "רצינית!" ו"כל היכן ששוררים השמחה והצחוק, אין החשיבה עולה יפה" — זוהי הדעה־הקדומה של חיה רצינית זו כנגד כל "מדע עליז". הבא ונוכיח כי דעה־קדומה היא זו!"

*"איש כישו הנוצרי, לא היה בגדר האפשר אלא בנוף היהודי — כוונתי לנוף, שמעליו תלוי בלי־הרף ענן הסערה הקודר והנשגב של יהוה הזועם. ההתבקעות הפתאומית, הנדירה, של קרן אור בודדת מבעד ליום־הלילי הקודר, הכולל, המתמיד. רק פה יכלו לחוש בה כמעשה ניסים של "אהבה", כקרן אור של "חסד" שאין ראויים לו. רק פה יכול היה ישו לחלום את חלומות הקשת בענן והסולם השמיימי, בו ירד אלוהים אל בני האדם ; בכל מקום אחר בעולם נחשבו מזג האוויר הצח והשמש, כמעשה רגיל ויומיומי ביותר מכדי חווייה שכזאת." ~ עמ' 281

*"המחשבות הן צללי תחושותינו — אפלים, ריקים ופשוטים יותר מהן." ~ עמ' 293

*" האמנים, ובמיוחד אמני ה[[תיאטרון]], הם שקבעו בו באדם, עיניים ואוזניים, על מנת שיהיו רואים ושומעים מתוך מידה־מה של הנאה, את מה שכל אחד מהווה מצד עצמו, ומתנסה בו בעצמו, ורוצה בו בעצמו."

*"אל איש קדוש ניגש אדם ובזרועותיו תינוק שרק עכשיו נולד. "מה אעשה עם זה הנולד" כה שאל, "הוא עלוב ומעוות, ולא די חיות בו כדי למות". "המיתהו!" נצטעק האיש הקדוש בקול חרדות, "המיתהו והחזיקהו שלושה ימים ושלושה לילות בזרועותיך, למען ייחרת בזיכרונך חרות היטב — כדי שלא תהיה מוליד עוד, בטרם בא מועד לך להוליד." — בשמוע האיש את הדברים האלה, הלך ולבו מאוכזב ; ורבים גינו את הקדוש על אשר ייעץ עצה אכזרית, שכן ייעץ להמית את הילד. "איך האין זו אכזריות רבה יותר להניח לו לחיות?" אמר הקדוש."

*"מי שקול חזק מאוד לו בגרונו, כמעט שנמנע ממנו להגות עניינים דקים."

*"מה חותמה של חירות שהושגה? לא ליבוש בפני עצמו."