מעבר לטוב ולרוע: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי תוכן. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי תוכן. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 45:
*"ליד השמש קיימים גופים חשוכים לאין־ספור, שעליהם ניתן להסיק, אך לעולם לא נראה אותם. ובינינו לבין עצמנו, אין זה אלא משל ; ופסיכולוג המוסר קורא בכתב הכוכבים כולו כבלשון משל וחידות, אשר בעזרתם כה הרבה ניתן להשתיק."
*"האישה כמבשלת; זו אטימות המחשבה המזוועת המלווה את פעילות המשפחה וראשה! אין האשה תופסת מהי משמעותו של מזון: ומתיימרת להיות המבשלת! אילו הייתה האשה יצור חושב, הן הייתה מגיעה לאחר מלאכת בישול של אלפי שנים לגילוי עובדות פיסיולוגיות חשובות ביותר, עד כדי שלטון מלא על אומנות הריפוי! בעטיין של המבשלות הרעות, בעטיו של חוסר התבונה המוחלט שבמטבח, – נגרם העיכוב הממושך, ונפגמה ביותר התפתחות האדם: ואף כיום הזה אין שיפור ניכר."
*"כל עלייה בטיפוס 'אדם' הייתה עד כה מפעלה של חברה אריסטוקראטית — וכה ישוב ויהיה תמיד: באשר היא חברה המאמינה בסולם ארוך של סדר דירוגי ובשוני הערכי שבין אדם לאדם, והיא זקוקה לעבדות בצורה זו או אחרת. ללא הפאתוס של מירווח, הצומח ועולה מן השוני המוטבע שבין המעמדות, מהתמד הראייה וההסתכלות־מגבוה של הכת השלטת לגבי נתינים ומכשירים, וכן מהתמד אימוניהם כמצייתים וכמצווים, ושמירה על עליונות ועל מרחק, ללא כל אלה לא יכול היה לצמוח כלל גם אותו פאתוס אחר, מיסתורי יותר, אותה שאיפה למירווחים חדשים מתרחבים והולכים בתוככי הנשמה עצמה, התהוותם המתמדת של מצבים נעלים יותר, רחוקים, מתוחים ומקיפים יותר, ובקיצור, עצם העלאתו של הטיפוס 'אדם', המשך 'התגברות האדם על עצמו', אם להשתמש בנוסחא מוסרית ובמשמעות על־מוסרית. אמנם: אל ישגה איש באשליות הומאניטאריות לגבי תולדות התהוותה של אותה חברה אריסטוקראטית (כלומר, התנאי המוקדם יותר לעילויו של הטיפוס 'אדם'): האמת קשוחה. נאמר בפני עצמנו ללא־רחם, כיצד התחוללה עד כה כל תרבות גבוהה יותר עלי־אדמות! אנשים אשר טבעם טבעי עדיין, ברברים במלוא מובנה האימתני של המילה, אנשי־טרף שרצונם טרם נשבר ואיוויהם לשלוט טרם נתמלאו, מתנפלים על החלשים מהם, על גזעים מהוגנים יותר ושוחרי שלום שמשלוח־ידם אולי מסחר ואולי גידול־בקר, או דורסים תרבויות זקנות, פריכות, שבשעת דעיכתן מתהבהבים בהן כוחות חיים אחרונים בזיקוקי די־נור מרהיבים של רוח וניוון. כל כת אצולה הייתה בראשיתה תמיד כת ברברים: ותחילת עליונותה לא בכוח הפיזי כי אם בנפשי — בני אדם שלמים יותר."
*"טרם פגשתי גרמני שיהא נוטה חיבה ליהודים."
*"מה אירופה חבה להם, ליהודים? הרבה, מן הטוב ומן הרע, ובראש ובראשונה הדבר האחד שהוא הטוב ביותר והרע ביותר בעת ובעונה אחת: את הסגנון הגדול שבמוסר, את האימה ואת הוד המלכות שבתביעות אין־קץ, משמעויות אין־קץ, את כל הרומנטיקה ואת כל הרוממות שבמפוקפקות המוסריים — ומכאן דווקא את הצד הקוסם ביותר, המצודד ביותר והמובחר שבשלל הצבעים המפתים במשחקיהם אל החיים, ואשר עד היום שמי תרבותנו האירופאית, שמי הערב שלה, מדמדמים בזהרוריו, אולי דמדומי רמץ אחרונים. אנו האמנים שבקרב המסתכלים והפילוסופים, אסירי תודה הננו ליהודים על כך."
| |||