אנטיכריסט (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
*"ספר זה מיועד למתי-מעט. ייתכן וטרם נולד אחד מהם." (מההקדמה)
*"אנו מונים את הזמן על פי "יום בליעל" זה בו החל האסון - על פי יומה הראשון של הנצרות! האם לא מוטב למנות על פי יומה האחרון? החל מהיום? שינוי כל הערכים!"
*"מעבר לצפון, לקרח, למוות — שם החיים שלנו, האושר שלנו...גילינו את האושר, ידענו את הדרך, מצאנו את המוצא מאלפי שנות המבוך."
*"נוסחת אושרנו: הן ולאו וקו ישר ומטרה."
*"מה טוב? — כל מה שמרומם באדם את רגש העוצמה, את הרצון לעוצמה, את עצם העוצמה. ורע מהו? — כל אשר מוצאו מן החולשה."
* " כשאנו שמים את מרכז הכובד של החיים, לא בחיים אלא מעבר להם - באפסיות - אנו שוללים מן החיים את מרכז הכובד לגמרי."
שורה 9 ⟵ 11:
*"החיים עצמם הם בעיני אינסטינקט לצמיחה, לצבירת כוחות, לעוצמה. בכל מקום שנעדר הרצון לעוצמה, קיימת דעיכה."
*"לא שביעות רצון, כי אם יתר עוצמה. לא שלום בכלל, כי אם מלחמה. לא מידה טובה, כי אם גבריות, מידה טובה בסגנון הרנסנס, virtu — מידה טובה נטולת מוראלין, סם המוסר."
*"העליתי את המסך מעל פני שחיתותה של האנושות."
* " התרמית הגדולה של אי המוסריות האישית מחריבה כל היגיון, כל דבר שבחושים הטבעיים - כל דבר תועלתי ומסייע לחיים, או מבטיח את העתיד עכשיו, מעורר חשד."
* "האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם, אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל."
שורה 20 ⟵ 23:
* "אמונה: לא לרצות לדעת את האמת."
* "אפילו האלים נלחמים לשווא נגד השעמום."
*"חייב אתה להיות נעלה מהאנושות. בכוחך, ברוממות נפשך — בבוזך."
* "אל שהתנוון אלי סתירת החיים, במקום להוות זיכוכם ואישורם הנצחי! אלהים המהווה הכרזת איבה לחיים, לטבע, לרצון החיים! אלהים כנוסחה לכל השמצת העולם הזה, לכל כזבי "העולם הבא"! אלהים שהוא האלהת הלא-כלום. קידושו של הרצון אל הלא-כלום." ~ עמ' 266
*"טיעוני הוא, שכל הערכים שהאנושות כיום מסכמת אותם כרצויים לה ביותר, הם ערכים דיקאדנטיים."
*"נוצרית היא השנאה לרוח, לגאווה, להעזה, לחופש, לחירותה של הרוח. נוצרית היא השנאה לחושים, לחדוות החושים, לחדווה בכלל."
*"אריסטו, כידוע, ראה בחמלה חולני ומסוכן, שמן הראוי לתקנו מזמן לזמן בעזרת סם משלשל."
*"בעזרת החמלה נשללים החיים, הם נעשים ראויים לשלילה יתירה — החמלה היא במעשה של ההלכה הניהיליסטית...החמלה מפתה אל הלא־כלום!"
*"כל עוד הכוהן, זה שוללם, משמיצם, מרעילם המקצועי של החיים, נחשב כסוג אדם עילאי, אין תשובה לשאלה 'האמת מהי?'
*"הבעיה שאני מציג אותה איננה מה אמור לבוא במקום האדם בשרשרת היצורים (האדם הוא סוף): כי אם מהו טיפוס האדם שיש לגדל אותו, לרצות בו, באשר ערכו רב יותר, חייו ראויים יותר, עתידו מובטח יותר. טיפוס זה אשר יתר־ערך לו, כבר נתקיים לעיתים." ~ עמוד 253
*"הבודהיזם קר, אמיתי ואובייקטיבי פי־מאה מן הנצרות."
*"הנצרות מבטיחה הכל, אך לא מקיימת כלום."
*"התחלתם של כתבי הקודש מכילה את כל הפסיכולוגיה של הכוהן, הכוהן יודע סכנה אחת בלבד: הלא הוא המדע."
*"מכנים את הנצרות דת החמלה. החמלה מנוגדת לריגושים האיתנים המרוממים את האנרגיה של תחושת החיים: היא גורמת דיכאון, בהשתתפותנו בצער, אנחנו מאבדים כוח."
*"גרמו עד כה הכניעה, הפרישות, העניות, בקיצור הקדושה, נזק אשר לא יתואר. נזק רב יותר לחיים מזוועות ופשעים כלשהם."
*"אל תלך שולל: כל גדולי הדעת ספקנים הם. זרתוסטרא הוא ספקן. החירות שמקורה בכוח ובעודף כוחה של הרוח, מעידים על עצמם על ידי הספקנות."
*"תנאי מוקדם לו, לבודהיזם, הוא אקלים נוח מאוד, אורח חיים של אורך־רוח וענוות־נפש, ללא שום מיליטריזם ; ושמוקד התנועה יהיה בקרב המעמדות העליונים ואף המלומדים. אתה מבקש לך כמטרה עליונה את צחות הדעת, את השלווה, את העדר הרצון, ואתה גם משיג מטרה זאת. הבודהיזם איננו דת בה השלמות בלבד הוא הדבר הרצוי לאדם: השלמות היא הדבר המצוי. בנצרות נדחקים אל השורה הקדמית האינסטינקטים של המשועבדים והמדוכאים: המעמדות הנמוכים ביותר מבקשים בה את הישועה שלהם. כעיסוק וכאמצעי נגד השיעמום, משמשים בנצרות פלפולי החטא, הביקורת העצמית, האינקוויזיציה המצפונית. כאן מקיימים בלי־הרף מצב על התרגשות (על ידי תפילה) כלפי ריבון (המכונה 'אלוהים') כאן נחשבת הרוממות כבלתי ניתנת להשגה, כמתח, כ"חסד". כאן גם הפומביות נעדרת ; המחבוא, החדר האפל, נוצריים הם. כאן שורר הבוז לגוף, ההיגיינה נדחית משום שהיא חושנית. הכנסייה מסתייגת אפילו מן הניקיון (התקנה הראשונה של הנצרות לאחר גירוש הפולשים המורים מספרד הייתה סגירת המרחצאות הפומביים, שמספרם בקורדובה בלבד היה 270) ונוצרי הוא אותו חוש מסויים לאכזריותו של האדם כלפי עצמו וכלפי הזולת, השנאה לבעלי דעות אחרות, והרצון לרדוף." ~ עמ'עמוד 269.
*"הרוח הטהורה הרי זה השקר הטהור."
*"הגדרת הפרוטסטנטיות: שיתוק פלג גופה של הנצרות — ושל התבונה." ~ עמוד 258
 
[[קטגוריה:ספרי פרידריך ניטשה]]