פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי תוכן. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי תוכן. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 246:
* "[[כאב]] עז ארוך, איטי, שבו אנו נשרפים כמו עצים ירוקים. הוא בלבד מכריחנו, אנו הפילוסופים, לרדת לעמקי נשמתנו."
*"גם בתכנון העלילה ואגנר הוא בראש ובראשונה שחקן."
*"הקשבתי אתמול — התאמין? — בפעם העשרים ליצירת המופת של ביזה. שוב התמדתי בדבקות רכה עד הסוף, שוב לא ברחתי באמצע. ניצחון זה על קוצר-רוחי מפתיעני. מה רבה השלמות אשר יצירה כזאת מקנה לך! אתה עצמך הופך על ידה ל'יצירת מופת'." — ואכן, מדי שמעי את כרמן, דימיתי עצמי יותר פילוסוף ופילוסוף יותר טוב ממה שאני רגיל לדמות את עצמי: נעשיתי כה ארך-רוח, כה מאושר, כה הודי, כה מיושב...ישיבה של חמש שעות: שלב ראשון לקדושה! — הרשאי אני לומר שצליל התזמורת של ביזה הוא כמעט היחיד שאני יכול לשאת עוד?" ~ עמ' 14
*"אני כורה לאוזני בור עמוק מתחת למוזיקה זו, אני שומע את סיבתה. נדמה לי שאני חי את התחוללותה — אני מרעיד מאימת הסכנות המתלוות לכל חירוף נפש...האם הושם לב לכך שהמוזיקה משחררת את הרוח? מכניפה את המחשבה? שאדם נעשה פילוסוף יותר בה במידה שהוא נעשה יותר מוזיקאי?" ~ עמ' 14
*"אין לך דבר שואגנר העמיק כה להגות בו כדבר הגאולה. האופרה שלו היא אופרה של גאולה. תמיד האדם רוצה אצלו להיות נגאל. לפעמים עלם, לפעמים עלמה, זאת היא הבעיה שלו. — עמ' 16
*"מה היה גתה חושב על ואגנר? — גתה הציג פעם בפני עצמו את השאלה, מה הסכנה המרחפת מעל לראדי הרומנטיקאים כולם: גזירת הרומנטיקאים. וזאת תשובתו: נגזר עליהם להחנק בהעלאת גרה של הבלים מוסריים ודתיים." ~ עמ' 19
*"וכי ואגנר הוא בכלל בגדר אדם? וכי לא קרוב יותר היותו בגדר מחלה? הוא מביא חולי על כל מה שיגע בו — הוא החליא את המוזיקה. דיקאדנט טיפוסי, המרגיש את עצמו, כולל טעמו המושחת, בגדר הכרח, ולטעם הזה הוא תובע זכות של טעם עילאי, והוא יודע להקנות לשחיתותו חשיבות של חוק, של קידמה, של הגשמה...כוח הפיתוי שלו גובר עד אין שיעור, עשן הקטורת שלו מיתמר סביבו." ~ עמ' 21
*"ואגנר הוא הרס גדול למוזיקה. הוא גילה בה את הכלי לגרות עצבים עייפים — בזאת הביא עליה מחלה...הוא אמן התחבולות ההיפנוטיות." ~ עמ' 23
==אנטיכריסט (1888)==
| |||