מעבר לטוב ולרוע: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←כללי: הרחבה |
||
שורה 49:
*"האינסטינקט — כאשר הבית עולה בלהבות, שוכח אדם אפילו את ארוחת־הצהריים שלו. — אכן: אלא שהוא משלים אותה על האפר." <ref>פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע ; לגניאולוגיה של המוסר, תרגום: ישראל אלדד, הוצאת שוקן, 1967, עמ' 77</ref>
*"לא כוחה, כי אם התמדתה של התחושה הנישאה, היא העושה את האנשים הנישאים." <ref>פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע ; לגניאולוגיה של המוסר, תרגום: ישראל אלדד, הוצאת שוקן, 1967, עמ' 76</ref>
* "מן ההכרח הוא שתפישוֹתינו העילאיות תישָמענה כדברי כסל, ובנסיבות מסוימות אף כפשעים, כל אימת שהן מגיעות ללא נטילת רשות, לאוזניים שלא הוכשרו ולא נועדו לכך."
*"בכוחה של המוזיקה התשוקות נהנות מעצמן." <ref>פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע ; לגניאולוגיה של המוסר, תרגום: ישראל אלדד, הוצאת שוקן, 1967, עמ' 80</ref>
*"פילוסוף מהו, דבר זה קשה ללומדו משום שאי אפשר ללמדו: את זאת יש "לדעת", מתוך הניסיון — או שתהא בך מידת הגאווה שלא לדעת זאת." <ref>פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע ; לגניאולוגיה של המוסר, תרגום: ישראל אלדד, הוצאת שוקן, 1967, עמ' 130</ref>
שורה 60 ⟵ 61:
*"טרם פגשתי גרמני שיהא נוטה חיבה ליהודים."
*"מה אירופה חבה להם, ליהודים? הרבה, מן הטוב ומן הרע, ובראש ובראשונה הדבר האחד שהוא הטוב ביותר והרע ביותר בעת ובעונה אחת: את הסגנון הגדול שבמוסר, את האימה ואת הוד המלכות שבתביעות אין־קץ, משמעויות אין־קץ, את כל הרומנטיקה ואת כל הרוממות שבמפוקפקות המוסריים — ומכאן דווקא את הצד הקוסם ביותר, המצודד ביותר והמובחר שבשלל הצבעים המפתים במשחקיהם אל החיים, ואשר עד היום שמי תרבותנו האירופאית, שמי הערב שלה, מדמדמים בזהרוריו, אולי דמדומי רמץ אחרונים. אנו האמנים שבקרב המסתכלים והפילוסופים, אסירי תודה הננו ליהודים על כך."
*"ברור לחלוטין שהיהודים אילו רצו — יכולים כבר עתה להגיע להשפעה מכרעת, או לשלטון על אירופה פשוטו כמשמעו ; אך כמו כן ברור, שאין הם חותרים לכך ואין הם עורכים תוכניות כאלו. לעת עתה מבקשים ורוצים הם יותר, ולעיתים אף בטרדנות־מה, להיספג באירופה, על ידי אירופה, להיבלע בתוכה, הם צמאים להיקבע במקום כלשהו בבטחה, בהתר, בכבוד, ולשים קץ לחיי הנוודים, ליהודי הנצחי — ומן הראוי להקדיש תשומת־לב וסבר פנים יפות לנטייה וללחץ זה זה של היהודים (שהוא עצמו כבר מבטא אולי את החלשתו של האינסטינקט היהודי): ולשם כך אולי מן המועיל והפשוט ביותר הוא לגרש מן הארץ את הצרחנים האנטישמיים. לקבל בסבר פנים יפות — במלוא הזהירות ותוך כדי מבחר ; בערך כמו שזה נעשה על ידי האצולה האנגלית."
==הערות שוליים==
| |||