הנה האיש (ניטשה): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
 
שורה 6:
* "את רצוני ל[[בריאות]], לחיים, הפכתי לפילוסופיה שלי."
*"פילוסופיה כפי שהבנתי וחייתי אותה עד כה, הלא היא החיים מרצון בין קרחונים ופסגות."
* "לתקן את המין האנושי? הנה הדבר האחרון שאוכל להבטיח. אינני יוצר אלילים חדשים."
* "להשליך את כל האלילים – כך אני מכנה את כל האידאלים – הנה מה שמהווה את אמונתי."
* "בה במידה שהמצאנו את השקר של עולם אידאלי, רוקנו את המציאות מתוכנה, ממשמעותה וממהימנותה."
* "בסופו של דבר שום אדם לא יצליח לשמוע מתוך הדברים, אף לא מתוך ספרים[[ספר]]ים, יותר ממה שכבר ידוע לו."
*"אושר קיומי, ואולי יחידותו, טמונים בעובדת היותו גזירה."
* "כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה."
*"בחירת התזונה, בחירת האקלים והמקום ; — והדבר השלישי שאסור לך בתכלית האיסור לטעות בו הוא בבחירת דרכך המיוחדת להינפש."
*"על מנת שתבין ולו שמץ ממנו, בזרתוסטרא שלי, ייתכן שיהיה עליך להיות נתון בנסיבות דומות לאלו שלי — ברגל אחת מעבר לחיים." ~ עמ' 152
שורה 14 ⟵ 19:
*"עניין אחר היא המלחמה. מטבעי לוחם אנוכי. להתקיף הלא זה יצר מיצרי. היכולת להיות אויב, האיבה עצמה — ייתכן שזה מחייב טבע חזק, מכל מקום זה נובע מכל טבע חזק. טבע שכזה זקוק להתנגדויות, מכאן שהוא מחפש התנגדות: הפאתוס התוקפני מאפיין בהכרח את החוזק, ממש כשם שרגש הנקם והטינה מאפיין את החולשה...חוזקו של המתקיף נמדד במידה מסויימת זטק לה ; כל צמיחה מעידה על עצמה בחיפושה אחר עוצמתו של יריב או של בעיה: כי הנה הפילוסוף, כשהוא לוחם מטבעו, מתגרה גם בבעיות ומזמינן לדו־קרב. המשימה איננה בהתגברות על קשיים בכלל, כי אם על סוג שכזה המחייב את גיוס כל הכוח, כל הזריזות והמיומנות בנשק — נגד אויב שווה. שוויון בפני אויב — תנאי מוקדם ראשון לדו־קרב הוגן. אין אתה יכול לערוך מלחמה כל היכן שאתה בז ; וכל היכן שאתה מצווה, שאתה רואה את עצמך מעל למשהו, אין אתה צריך לערוך מלחמה." ~ עמ' 157
* "ה[[שקר]] שאנו מכנים אידאל היה עד כה קללה המעיקה על המציאות. ה[[אנושות]] עצמה הפכה שקרית ומזויפת מיסודה עד כדי אמונה בערכים המנוגדים לאלה שבכוחם בלבד להבטיח את חוסנה ואת עתידה."
* "לתקן את המין האנושי? הנה הדבר האחרון שאוכל להבטיח. אינני יוצר אלילים חדשים."
* "להשליך את כל האלילים – כך אני מכנה את כל האידאלים – הנה מה שמהווה את אמונתי."
* "בה במידה שהמצאנו את השקר של עולם אידאלי, רוקנו את המציאות מתוכנה, ממשמעותה וממהימנותה."
* "בסופו של דבר שום אדם לא יצליח לשמוע מתוך הדברים, אף לא מתוך ספרים, יותר ממה שכבר ידוע לו."
*"כן, למשל, אינני דחליל ולא מפלצת־מוסר — אדרבא, מטבעי אני ניגודו של סוג האדם אשר עד כה רגילים היו להעריצו בבחינת צדיק. ובינינו לבין עצמנו, דומני דעל כך דווקא גאוותי. אני תלמידו של הפילוסוף דיוניסוס ואף אהיה מעדיף להיות סאטיר מאשר קדוש. ייקרא נא חיבורי זה. ייתכן ועלה בידי, ייתכן וזה היה כל טעמו של החיבור הזה, לתת לאותו ניגוד מלבב ונוח לבריות. ואין דבר רחוק יותר מלבי מאשר ההבטחה "לתקן" את האנושות."
* "כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה."
* "השותקים, כמעט תמיד חסרים הם עידון ו[[טוב לב]]; ה[[שתיקה]] היא תלונה. הבולע רוק מפתח בהכרח אופי רע."
* "מאפיינת אותי רגישות מוזרה ביותר של יצר הניקיון, כך, שאני חש את קירבתה – מה אני אומר? אני חש פיסיולוגית את תוך תוכה, את 'קרביה' של כל נפש, אני מריח אותם."