מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 2:
'''[[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף בן-גוריון (ברדיצ'בסקי)]]''' (1921-1865), סופר והוגה דעות עברי. נולד ברוסיה הצארית. יצר דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית וקרא לשינוי ערכים בתפישת ה[[יהדות]], והשתחררות מהדוגמה ששלטה ב[[דת]], במסורת וב[[היסטוריה]] היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית.
 
==אמרותיוכללי==
* "כל יצירה אמנותית גדולה מולידה חוקים חדשים."
* "ב[[אהבה]] נולדתם, כל הגשמה וכל חי נולדו באהבה."
שורה 10:
*"מה הוא היאוש והרקבון מול ניצוץ אחד של תקוה זורחת."
* "לעולם יהיה הרע מקובל יותר על בני האדם, משום שטיבעו פשוט יותר."
* "למעשה האמנותי דרושות השנאהה[[שנאה]] והאהבהוה[[אהבה]], וכן ההעזה לומר את האמת."
* "השירה היא רק מחשבה עמוקה. האילנות אינם אומרים שירה, אבל הם בבחינת שומעים."
* "אלה קוראים אותי בטלן ואלה קוראים אותי משוגע או חקרן, וכל אחד מסַמן בזה את ישותי."
שורה 16:
* "מי יתבונן אל תפארת הדברים אשר תחזינה עיניו? מי יפתח נפשו לכל הדרכים והנמצאים?"
* "מי שאינו יכול לחוקק חוקים לעצמו בל יערער את ה[[חוק]]ים שעברו אליו בירושה, שכן מוטב להלך על קביים מאשר להיוותר ללא כל משענת."
* " הוא לא צריך לרדוף אחרי אהבים, להתגעגע ולצמוא לנפש רחוקה. אהבת [[אישה]] יודעת כל מסתרי האהבה וחמודותיה לו בבית."
* "בשעה שלבנו ימוג, בשעה שחושך ימלא את נפשנו, אז נמשש במה שמחוצה לנו ונחפש משען לנו בעולם אחר מזה שלפנינו."
* "גדולתו של האדם מתגלה כאשר הוא מעז להעמיד הכל בספק. כאשר ה[[פילוסופיה|פילוסוף]] מעמיד בספק את ההגות שבה דבק, הוא מגיע במחשבתו לשלב חדש. שלילת כל מה שהיה אינה לדידו אלא בגדר הליכה הלאה."
שורה 24 ⟵ 23:
* "יש מעשי אמנות שניכר בהם הרצון להכניע את הכוחות האפלים הדרים בחובו של היוצר, אך יש בהם שדווקא נחשפים בהם דווקא כוחות אלה עצמם."
* "אי אפשר ל[[עולם]] בלי אדם ואי אפשר ל[[אדם]] בלי עולם. שניהם עומדים זה לעומת זה כתמהים ומחכים."
 
==מרים (רומן) (1920)==
* "הנה באתי בימים; עבר היום שניתן לבן אדם ולתפקידו, וצללי־ערב באים מרחוק – עוד שעל אחד אל הליל ארוך, שבו נלין כולנו עד תּום כל־חי. הנני כותב עתה רק לאור הנר והעת דחוקה."
* "הוא לא [[תפילה|התפלל]] בחפזון, היה אוכל סעודתו במתינות; וכשהיה בא קונה אל החנות, והוא היה בחדר, יצא אליו כאדון ולא כעבד. כל עברו נשמט מזכרונו. היום אינו חלק אחוז מן השבוע, הוא סובב על צירו."
* "הנך טועה במספר קטן והנה ממספר הכולל סכום רב נחסר. מי שאינו מומחה באלה ישתגע למראה המון המספרים; ומי שרגיל בכך יחשוב בקלות, יחשוב אך פעם אחת ולא פעמַיים ושלוש. לא רק לפלפולי התלמוד יש צורך בהשׂגה ובכשרון; יש מוחות מסוגלים גם לחשבון."
 
==מתוך סיפוריו הקצרים==
שורה 35 ⟵ 29:
* "הוא ידע, כי לב האלמנה תנהה אחריו. ידע, כי שוב תחפש קִרבתו. ידע, כי על משכבה בלילות לא פעם אחת תתעורר ותבקש חזותו. וכך היה!" ~ '[[קנאת אחים]]'
* "בכל מה שעיניו רואות, הוא רואה את צד השירה שבדבר. פנים יפים, קול נעים, אילן ירוק, שמי תכלת, צאת השמש. הוא מבין ומקשיב." ~ '[[שתי שנים ומחצה]]'
* "לה חלומות שעוד לא תדע אותם, נתיבות שלא ראתה אותן ואליהן היא מתגעגעת… לרקד היא חפצה לפעמים, לקפץ ולדלג; כל אשר בה סוער, כל אשר בה מתעורר ומשתוקק." ~ 'בבית אביה'
* "היא התודעה לתלמיד צעיר איש־מחשבות, ויהיו שניהם הוגים בתורת ההכרה ובמשפטי ההגיון ואת כל הדבר הקשה היו משננים יחד; ובין כה וכה החלו גם להיות אוהבים זה את זה." ~ 'השניים'
 
==מרים (רומן) (1920)==
* "הנה באתי בימים; עבר היום שניתן לבן אדם ולתפקידו, וצללי־ערב באים מרחוק – עוד שעל אחד אל הליל ארוך, שבו נלין כולנו עד תּום כל־חי. הנני כותב עתה רק לאור הנר והעת דחוקה."
* "הוא לא [[תפילה|התפלל]] בחפזון, היה אוכל סעודתו במתינות; וכשהיה בא קונה אל החנות, והוא היה בחדר, יצא אליו כאדון ולא כעבד. כל עברו נשמט מזכרונו. היום אינו חלק אחוז מן השבוע, הוא סובב על צירו."
* "הנך טועה במספר קטן והנה ממספר הכולל סכום רב נחסר. מי שאינו מומחה באלה ישתגע למראה המון המספרים; ומי שרגיל בכך יחשוב בקלות, יחשוב אך פעם אחת ולא פעמַיים ושלוש. לא רק לפלפולי התלמוד יש צורך בהשׂגה ובכשרון; יש מוחות מסוגלים גם לחשבון."
 
==נאמר עליו==
* "היה חלוץ הכניסה של הספרות העברית לסלון האירופי." ~ [[יצחק לאור]]