של אסקילדסן: הבדלים בין גרסאות בדף

* "המטרה שלי בספרותב[[ספרות]] שלי, שיהיה כתוב מה שצריך. לא יותר ולא פחות. אבל זה דבר שנכון לכל צורת אמנות... ב[[ציור]] הצבעים צריכים להיות במקום הנכון, השתיקות והמעברים -– כך גם ב[[כתיבה]]."

* "אתה אף פעם לא [[זקנה|זקן]] מכדי לא לאבד [[תקווה]]."

* "זו הייתה הבתה[[בת]] שלי. אני יודע שבכל דבר יש [[היגיון]] מובנה משלו, אבל לא תמיד קל להבחין בו."

* "לא היה לו נוח בחברתי. או ליתר דיוק, לא היה לו נוח עם עצמו בחברתי. אני חושב שמשהו העיק על [[מצפון|מצפונו]], על כל פנים מצפונו לא היה שקט."

* " 'אני נעשה יותר ויותר [[בדידות|בודד]] עם כל אדם שאני פוגש'. זה לא היה דבר נחמד במיוחד לומר, אבל העמדתי פנים שלא נפגעתי. 'כן', אמרתי, 'ככה זה'. הבנתי שאם לא אזדרז להגיד שלום הוא יקדים אותי, ואני לא הזדרזתי מספיק והוא דווקא כן."

* "העולם כבר לא מה שהיה. עכשיו, למשל, לוקח יותר זמן לחיות. אני בן הרבה למעלה משמונים, זה מעט מדי. אני [[בריאות|בריא]] מדי, אפילו שכבר אין לי סיבה מיוחדת להיות בריא. אבל החיים מסרבים להרפות ממני. מי שאין לו בשביל מה לחיות, גם אין לו בשביל מה למות. אולי זאת הסיבה."

* "וכשאשתו שאלה מכיסאה בעומק החדר דבר מה שלא דרש ממנו יותר מתשובה של כן או לא, הוא לא ענה. כעבור רגע ממושך היא שאלה אותו מדוע אינו עונה. הוא לא ענה, הוא היה מדרכה שוממת."

* "נשארתי לעמוד דקה והאזנתי לקולו הרך של ה[[גשם]]. אולי זו היתההייתה הסיבה, הגשם הרך, והשקט, כך או כך, קרה מה שקורה לפעמים: ריקנות גדולה סוגרת עליך, כאילו חוסר המשמעות של ההוויה עצמה מזדחל לתוכך ונפרש לכל עבר כמו נוף עירום אינסופי."

* "אסקילדסן -– ובעיני זה סוד כוחו -– פשוט מציב את הקוראים כעדים יחידים לשיח של אדם עם עצמו, אדם שאינו מנסה לשאת חן בעיני איש ואינו חש צורך להסביר את עצמו, את פעולותיו ואת רגשותיו." ~ שירה סתיו

* "התבוננות על ה[[זקנה]] מתוך עצמה ומן הצד בו זמנית, בצלילות שכלית ורגשית, נטולת [[נוסטלגיה]] או [[חרטה]]." ~ נועה אסטרייכר על 'רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל'

* [http://yalaishiye.com/entry/kjell-askildsen--the-resi_b_14244050 ראיון מצולם עם אסקידלסןאסקילדסן] (בנורווגית{{שפת קישור|שפה=נורווגית עם כותרות באנגלית)]}}