שלום עליכם: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q238090 |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Sholem Aleichem 1907.jpg|ממוזער|
'''[[w:שלום עליכם|שלום עליכם]]''' הוא שם-העט של '''שלום (בן-נחום) רבינוביץ'''' (2 במרץ 1859 - 13 במאי 1916), מחשובי הסופרים
==מתוך יצירותיו==
* "אשרי יתום אני." ~ מוטל בן פייסי החזן
* "מה כבר אפשר לכתוב? מה שאני רואה, אני כותב."▼
* "כל השחיינים הטובים - טובעים." ~ מפסח עד פסח, פרק א'
* "קום ומכור סחורתך בעוד זמן ומנה מעותיך."
שורה 13 ⟵ 14:
* "אלוהים, אני יודע כי אנו עם הבחירה, אך האם לא יכולת לבחור מישהו אחר לשם שינוי?"
* "הקיבה, כשבאה שעת האכילה, לא תאבה לשמוע לא מענייני המדינות ולא מהלכות הפילוסופיה."
▲* "מה כבר אפשר לכתוב? מה שאני רואה, אני כותב."
* "הביקורת שלך צריכה להיות גם חיה, גם שימושית, גם רצינית, גם מצחיקה."
* "דיברו על אודותיו באוזני הורי יום־יום, וכל הגה יצא מפיהם עצר בקרבו התלהבות, עונג ומה גם קנאה."
שורה 19:
* "יציאה! נסיעה! אמריקה! פלשתינא!' – אלו הם השמות שנישאו פה על שפת כל לשון, ואלה הם הדברים שעלו אז על לבב כל איש יהודי."
* "וירחקו נדוד ל[[ארצות הברית]] להיות שם לרוכלים ותגרנים, לשוחטים וחזנים, ולבעלי־מלאכה."
* "להם בנות – מה אומר לך, עמיתי – נופת צופים! תאווה לעיניים, ורודפות הן [[אהבה]] כיונה פותה, וכולן כאחת אוהבות אותי עד להשתגע, והנני צף ב[[עיר]] הזאת כעוגת מרחשת בחמאה."▼
* "כולם כאיש אחד יאמינו, כי יבוא 'יומם הטוב' וההצלחה תאיר להם פניה וה[[אושר]] יעמוד לימינם, ואף על פי שיתמהמה, בכל זאת יחכו לו."
==תמונות וצללים מחיי היהודים במאזפבקה==
* "היהודים במאזפּבקרה, כיתר אחינו בכל ארצות תבל, נוחחים המה מטבעם להתרגש ולהתפעל, ולבם כחומר חותם לקבל כל פיתוח וכל צורה חדשה."
▲* "בכל זאת להם בנות – מה אומר לך, עמיתי – נופת צופים! תאווה לעיניים, ורודפות הן [[אהבה]] כיונה פותה, וכולן כאחת אוהבות אותי עד להשתגע, והנני צף
* "הודיתי לכם, אורחי הנעימים, כי באתם בצל קורתי, ועתה התכבדו במכובדים ושבו־נא איש תחתיו סביב לשולחן ואקרא באוזניכם את פרשת הדברים אשר ערכתי בספר, אז נשכיל ונבין מה מטרת אסיפתנו וניוועצה לב יחד."
{{דף מורחב|עירם של האנשים הקטנים}}
* "יש להם שם בעולם של אנשים שנונים, נפשות מלאות [[שמחה]] ו[[חיים]]."
* "מי שמבקש לצאת ידי חובת כולם, אינו יוצא חובת אף אחד."
* "שוכח את סיפורו מאמש, ושוב ושוב מעלה בדמותו [[זיכרון]] רענן."
* "הם עצמם היו כאן, אך ראשם היה שם, בין הגדולים, בין המלומדים, בין המאושרים. העולם ההוא משך אותם אליו כמו מגנט, כמו עולל המושיט את ידיו אל אמו."
==אמרותיו==
* "
* "הרכילות מהווה טלפון טבעי."
* "ה[[חיים]] הם [[חלום]] בעבור ה[[חוכמה|חכם]], משחק בעבור המשוגע, קומדיה בעבור ה[[עושר|עשיר]] וטרגדיה בעבור ה[[עוני|עני]]."
שורה 35 ⟵ 46:
==ראו גם==
▲* '''[[עירם של האנשים הקטנים]]'''
* '''[[סטמפניו (מחזה)]]'''
| |||