ויקטור פראנקל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
העברה לדף נפרד
שורה 36:
* "השאלה שהחיים שואלים אותנו, ואשר במתן תשובה עליה יש ביכולתנו לקלוט את משמעות הרגע הנוכחי, משתנה לא רק משעה לשעה, אלא גם מאדם לאדם: השאלה שונה לגמרי בכל רגע נתון לכל אדם נתון."
 
==האל הלא -מודע==
{{דף מורחב|האל הלא-מודע}}
* "מבחינת הפסיכואנליזה... מושג האלוהים גם כן מפורש במונחים של דימוי אב, ש'הוטל'... אך מבחינת התיאולוגיה ה[[אלוהים]] אינו דימוי־אב אלא האב הוא דווקא דימוי של אלוהים. על פי השקפה זו האב אינו דגם האבהות, אלא להיפך, אלוהים הוא דגם האבהות."
* "היחס החבוי אל הטרנסנדנטיות הטמונה באדם."
* "פסיכואנליטיקנים רבים פירשו את ה[[דת]] כולה במונחים של עידון ותו לא, ובכך ערכו רדוקציה של כל החוויה הדתית למיניות ילדותית... על כך אפשר לומר: איש אינו מסוגל לשכנע אותנו שנאמין שהאדם הוא בעל חיים מעודן, ברגע שניווכח שיש בו מלאך מודחק."
* "דתיות אישית ועמוקה; דתיות שכל אדם כאשר יפנה לאלוהים ימצא בה את הלשון הייחודית, האישית והמקורית ביותר.”
* "האדם הלא דתי נראה כמי שמקבל את ה[[מצפון]] שלו בעובדתיותו הפסיכולוגית. הוא פונה אליו כאל עובדה אימננטית גרידא ואחר כך נעצר – נעצר קודם זמנו – מאחר שהוא מתייחס אל המצפון כאל ה'למה' העליון שהוא אחראי כלפיו אך המצפון אינו ה'למה' האחרון, אלא הלפני אחרון. בחיפושיו אחר משמעות החיים העליונה, האדם הלא־דתי עדיין לא הגיע אל שיא הפסגה, אלא נעצר קצת לפניה. ומהי הסיבה שהאדם הלא דתי אינו ממשיך הלאה? משום שאינו רוצה שתישמט 'הקרקע המוצקה מתחת לרגליו'. השיא האמיתי חסום למבטו. מכוסה בערפל, והוא אינו מסתכן לחדור אליו, אל אי הוודאות הזאת. רק האדם הדתי מסתכן בכך."
* "אלוהים הוא אכן ‘אל קנאי’, שכן על פי כמה מקרים דומה שקיום נוירוטי הוא המחיר שגובה מהאדם היחס המעוות אל הטרנסנדנטי."
* "אנו חיים בתקופה של תחושת חוסר המשמעות. בתקופתנו החינוך חייב להירתם לא רק למיצוע של ידע, אלא גם לעידון המצפון, כך שהאדם יהיה 'חד שמיעה' דיו להאזין לתביעה הטמונה בכל מצב. בתקופה שבה נראה כאילו עשרת הדיברות איבדו את תוקפם בעיני רבים, חייב אדם להיות דרוך לקלוט את עשרות אלפי המצוות הטמונות בעשרות אלפי מצבים שהוא מתמודד אתם בחייו."
* "מבחינת הפסיכואנליזה... מושג האלוהים גם כן מפורש במונחים של דימוי אב, ש'הוטל'... אך מבחינת התיאולוגיה ה[[אלוהים]] אינו דימוי־אב אלא האב הוא דווקא דימוי של אלוהים. על פי השקפה זו האב אינו דגם האבהות, אלא להיפך, אלוהים הוא דגם האבהות."
* "אנו חיים בתקופה של תחושת חוסר המשמעות. בתקופתנו החינוך חייב להירתם לא רק למיצוע של ידע, אלא גם לעידון המצפון, כך שהאדם יהיה 'חד שמיעה' דיו להאזין לתביעה הטמונה בכל מצב. בתקופה שבה נראה כאילו עשרת הדיברות איבדו את תוקפם בעיני רבים, חייב אדם להיות דרוך לקלוט את עשרות אלפי המצוות הטמונות בעשרות אלפי מצבים שהוא מתמודד אתם בחייו."
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ויקטור פראנקל}}