מכאן ומכאן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 3:
* "פלא מגוחך היה תלוי מעל לראשים."
* "כמה אין יום אחד דומה למשנהו בחיי האדם!"
* "כל זמן שנשמתך בך יש מעשים נשגבים ויש רגעים מרוממים. תחי העבודה העברית האנושית!"
* "ספרות עברית מאחדת את כולנו, אבל בלי קנאות גם כלפי מה שאינו מאחד, אם רק הוא נובע מעצם חיינו."
* "
* "כמדומה, אין יומי זה היום האחרון, אין שעה זו, השעה הרביעית לפנות ערב, שעתי האחרונה. ואף על פי כן כל עברי לפנַי, כל עברי
* "ומוזר היה הדבר, שכל אלה הראשים, הגופים, היצורים נולדו בעיר הזאת, יודעים – המאושרים! – את כל מוצאיה ומבואיה, פרבריה ושביליה, אוהבים בוודאי את כל גניה ועציה, יודעים בוודאי לספור את כל בתיה ואבניה, אחוזים, דבוקים, קשורים, ולכן עליזים, לכן חיים, בעוד שאני – מה?"
* "בנוהג שבעולמנו – אכתוב – [[סופר]] עברי מכיוון שהוא מזדקן, הרי מתחיל הוא לדבר על המסורת והקניינים הלאומיים. בוודאי! אותו סופר, שבעצמו, בימי נערותו, שבר לוחות שבורים, מכיוון ששׂבע ימי־ספרות והתחיל מרגיש,
* "היום הרגשתי: מה טוב, שזקני גָדל פרע והם יכולים לקבל אותי לאחד משלהם! אני משתדל לבלי להרגיז אותם במשהו, להיות עמם בּכּל בטוֹן אחד, והם, אמנם, מקרבים אותי. מה שלומי? מדוע אין נותנים לי מי־סוֹדה? יהודים חביבים, חי־נפשי! אפילו קפדנותם אינה קפדנות. במלה אחת: אנשים טובים, רצויים – אפשר לחיות עמם."
* "מה אני איני יודע והיכן לא הייתי אנוכי? – ואמנם, היה היו כל תנועותיו הזריזות של האיש הזה תנועות של בעל
* "מי שבלבבו אין פחד מפני ה[[מוות]] זה לא מפני זה שהשלים עמו, – דבר יוצא מגדר־האפשרות! – לא מפני שהוא חושב את המוות לצורה חדשה, אולי עוד יותר שלמה, של החיים. הבלים! אין פוחדים, פשוט, כל זמן שמרגישים עצמם עוד רחוקים ממנו, כל זמן שהמוות אינו עומד עוד אצלם על הפרק, כל זמן שכוחותיהם עוד לא עזבום ומר־המוות לא סר עוד אליהם, אל הרגשתם הפנימית."
* "יסלחו לי גדולי הרוח ומורי האנושיות ממרומי האולימפּוּס, שהושיבו עצמם עליו: המופקרים האחרונים בשאול תחתית אינם מגוחכים, והם, הגדולים והחכמים במרומי האולימפוס, מגוחכים. ולא רק מצד זה, שבני האדם לא שומעים להם – להם, מעוטי החלב והדם – וחיים כמו שהם צריכים, כמו שהם יכולים; כי אם גם מצד עצמם, מצד דברם על היש, והיש אין בהם, על מהות־החיים, ותמצית חיים לא ידעו."
* "גם ה[[זקנה|זקן]],
* "עמדו הזקן והילד, נﬠטרי קוצים, ה[[שמש|חמה]] זרחה, כמו לפני הגשם. ההוויה
==נאמר עליו==
* "פרסומו של הרומן ב־1911 היה מן האירועים החשובים בתולדות הספרות העברית המודרנית והוא נותר עד היום אחד ההישגים החשובים של הפרוזה המודרניסטית בעברית." ~ דינה ברדיצ'בסקי
* "זהו הרומן הארצישראלי הראשון של ברנר והוא מתבונן בו בחריפות, בביקורת נוקבת, ביישוב העברי ובבני דורו, יוצאי העיירות המזרח־אירופיות שנדרשו להכריע לאן ילכו, גיאוגרפית
==קישורים חיצוניים==
שורה 25:
* [https://www.youtube.com/watch?v=rn7hIMRGxkg קטעים מתוך הספר בהקראת פרופ' נורית גוברין] {{יוטיוב}}
[[קטגוריה:
|