דוד בן-גוריון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
←‏ערבים: הרחבת הציטוט: "הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב."
שורה 165:
== ערבים ==
* "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}}
* "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להיותלהוות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 110.11.1929.{{הערה|שם=בר-זוהרי' 310|מיכאלגורני, בר-זוהר'''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, ''בן-גוריון'מבית לאומי למדינה בדרך''', כרךהאוניברסיטה אהפתוחה, פרקכרך ידב, עמ' 310–311132.}}
* "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310–311.}}
* "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}}
* "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}}