קיבוץ: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קיבוץ|נושא=קיבוץ}} * "אני מכירה את החיים בקיבוץ, אמנם לא גרתי שם אבל י..."
 
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Degania Alef Kibbutz (14695126943).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ [[W:דגניה א'|דגניה א']], ראשון הקיבוצים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קיבוץ|נושא=קיבוץהקיבוץ}}
 
==כללי==
* "אני מכירה את החיים בקיבוץ, אמנם לא גרתי שם אבל יש לנו במשפחה קיבוצניקים כך שאני יודעת מה זה בית ילדים וחדר אוכל משותף. גם האינטריגות בתוך החברה הקיבוצית לא זרים לי, זה חלק מההיסטוריה שלי, מהילדות. מעבר לזה יש דברים שלמדתי דרך התסריט. זה סרט שעוסק בדברים שקורים בין אנשים בתוך חברה סגורה ועל רקע תקופה אחרת שבה אנשים חשבו אחרת." ~ [[רונית יודקביץ']], על הסרט "[[w:אדמה משוגעת|אדמה משוגעת]]"
*"מאז ומתמיד ייצג הקיבוץ בעיני העירונים, איכות חיים ושלווה בלתי מושגים. הקיבוץ נראה תמיד רחוק מדי. רחוק מהעיר, רחוק מהמציאות, רחוק ממימוש. השינויים שעברו הקיבוצים בשנים האחרונות מבחינה חברתית וכלכלית, ביניהם תהליכי ההפרטה, הפכו את הפנטזיה של חלק מאתנו לישימה יותר מבעבר." ~ עידו אפרתי
*"הישראלים שגדלו לצד הקיבוצים "'של פעם"', הסתכלו עליהם מנקודת מבט חיצונית, ולעתים קרובות הצליחו לראות רק את הסממנים הטכניים: לינה משותפת, ארוחה בחדר האוכל, סידור עבודה חדש בכל יום, ובעיקר הוצאה של כסף מהמשוואה. אך הקיבוץ היה רעיון הרבה יותר מורכב מכך, וישראלים רבים לא ראו את הערכים בלב הרעיון הקיבוצי: הדדיות, שיתף, ערבות הדדית והשתתפות של כל חבר וחברה לפי היכולת וקבלה לפי הצרכים." ~ קובי ליברמן
*"ההוויה הנפשית והחברתית בקיבוצים הייתה דוסית לגמרי: חיי היומיום וימי החג היו אחידים בכל הקהילות והוכתבו מלמעלה בפירוט תקנוני מוקפד. הנוקשות ההלכתית (אמנם הלכות אחרות), ההסתגרות הקיצונית (תוך קריאה לאחוות עמים), הניתוק מהתרבות העירונית ואפילו מקיבוצים מזרם אחר, הנזיריות, הקבוצתיות שבלעה את הפרט - כל אלה היו חלק מהדת החדשה, הלא היא "'דת העבודה"'." ~ [[דורון קורן]]
* " ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?" ~ הרב [[אלעזר מנחם מן שך]]
*"אחד הדברים שעיצבו דורות שלמים של [[גבריות]] ישראלית היא העבודה החקלאית בקיבוץ. גם אלו שחיו בעיר ראו בסרטים, קראו בספרים וקינאו במציאות בצבר הארצישראלי המצוי מהקיבוץ. ההוא עם הבלורית והסאראפן. ההשכמה המוקדמת לעבודה, כשאפילו הציפורים עוד נוחרות על העצים והחיבור לאדמה ולבעלי החיים יוצרים תחושה עילאית שקשה מאוד להסביר במלים." ְ ~ יריב פלג
 
==בספרות ובאמנות==
* "עד שיום אחד קם בבוקר משנתו וקרא עיתון ונתערבב עליו עולמו. אף על פי שתירץ מה שתירץ על דרך העיון ההיסטורי, כפי שקיבל ממוריו, שוב לא היה בטוח אם אין בכך אי־צניעות להאמין שיש בכוחו ובכוח חבריו להציע לאחרים אורח־חיים נעלה יותר משלהם." ~ [[נתן שחם]], בן קיבוץ
* ""עכשיו, בן עשרים ושש ולו הליכות עצורות או מהורהרות, התעורר בו רצון להיות סוף־כל־סוף לבדו ובלי אחרים ולהתחיל לבדוק מה יש." ~ [[עמוס עוז]], [[מנוחה נכונה]]
* "אוהב לשקוע בכורסא בנחת / להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ / בשיחה שמסביב קולחת / 'כשאני הייתי בקיבוץ'." ~ [[יעקב רוטבליט]], מתוך [[W:בלדה לעוזב קיבוץ|בלדה לעוזב קיבוץ]]
*"הקיבוץ אינו נחלתם של סופרים שגדלו והתחנכו בו, וכאשר הוא מופיע ברומנים של סופרים שאינם קיבוצניקים במקור, הוא מתפקד - גם אם בהכללה גסה - כמעין מקום מפלט מהעירוניות הדורסנית, כסמן של ערכים שכמעט ונעלמו מהעולם, כסממן של ארץ ישראל הישנה." ~ יותם שווימר
* "זה סרט שעוסק בדברים שקורים בין אנשים בתוך חברה סגורה ועל רקע תקופה אחרת שבה אנשים חשבו אחרת." ~ [[רונית יודקביץ']], על הסרט "[[w:אדמה משוגעת|אדמה משוגעת]]"
*"הישראלים שגדלו לצד הקיבוצים "של פעם", הסתכלו עליהם מנקודת מבט חיצונית, ולעתים קרובות הצליחו לראות רק את הסממנים הטכניים: לינה משותפת, ארוחה בחדר האוכל, סידור עבודה חדש בכל יום, ובעיקר הוצאה של כסף מהמשוואה. אך הקיבוץ היה רעיון הרבה יותר מורכב מכך, וישראלים רבים לא ראו את הערכים בלב הרעיון הקיבוצי: הדדיות, שיתף, ערבות הדדית והשתתפות של כל חבר וחברה לפי היכולת וקבלה לפי הצרכים." ~ קובי ליברמן
 
*"ההוויה הנפשית והחברתית בקיבוצים הייתה דוסית לגמרי: חיי היומיום וימי החג היו אחידים בכל הקהילות והוכתבו מלמעלה בפירוט תקנוני מוקפד. הנוקשות ההלכתית (אמנם הלכות אחרות), ההסתגרות הקיצונית (תוך קריאה לאחוות עמים), הניתוק מהתרבות העירונית ואפילו מקיבוצים מזרם אחר, הנזיריות, הקבוצתיות שבלעה את הפרט - כל אלה היו חלק מהדת החדשה, הלא היא "דת העבודה"." ~ דורון קורן
*"אחד הדברים שעיצבו דורות שלמים של גבריות ישראלית היא העבודה החקלאית בקיבוץ. גם אלו שחיו בעיר ראו בסרטים, קראו בספרים וקינאו במציאות בצבר הארצישראלי המצוי מהקיבוץ. ההוא עם הבלורית והסאראפן. ההשכמה המוקדמת לעבודה, כשאפילו הציפורים עוד נוחרות על העצים והחיבור לאדמה ולבעלי החיים יוצרים תחושה עילאית שקשה מאוד להסביר במלים." ְ ~ יריב פלג
[[קטגוריה:ישראל]]