שמואל יוסף עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
הרחבה, עריכה
שורה 127:
* "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת."
* "אין ניסוח פגום פוגם את האמת."
* "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב."
* "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו."
* "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו."
שורה 136 ⟵ 137:
* "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי ב[[w:ל"ג בעומר|ל"ג בעומר]]
* "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוידיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' גרשם שלום, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951
 
* "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559
==מתוך ראיונות==
* "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
* "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
* "אין יום זהה למשנהו. גם בגן עדן אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
* "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559
 
==מכתבים==