משה שרת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תפקידנו עכשיו הוא לחטוף וליישב
"ידענו כי אנו חוזרים לארץ שאינה ריקה מאדם"
שורה 35:
* "קיומנו הלאומי, היותנו לעם, תלויים בארץ־ישראל." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית
* "לאיים מותר רק בשעה שאפשר לקיים את האיום." ~ בישיבת הוועדה המדינית של מפא"י
* "כאשר התחלנו לחזור לארצנו לאחר גלות של אלפיים שנה, ידענו כי אנו חוזרים לארץ שאינה ריקה מאדם. מצאנו אותה מיושבת, ולא בדלילות, ומיושבת על־ידי עם מפותח למדי, אשר בניו הם בעלי הכרה אישית וקיבוצית." ~ (באידיש) בישיבה ז' של הקונגרס הציוני ה-20 בתור ועדה מדינית, ציריך, 9.8.1937.{{הערה|1=[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=880900_sharett_new&act=show&dbid=bookfiles&dataid=1348 דברים בקונגרס הציוני ה-20], באתר העמותה למורשת משה שרת}}
* "ארצי הלכה ממני... לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל." ~ אחרי פרישתו מראשות הממשלה
* "כאשר ניגשה הציונות אל הערבים בארץ, משום-מה ציפתה מהם שהם יתנו דעתם על טובת ההנאה הכלכלית שלהם ועל הסיכוי להתקדמות חברתית – בהשמטה גמורה של הבעיה הלאומית... אמרנו: אנחנו מביאים להם ברכה... אנחנו ציפינו שהם ימכרו את בכורתם הלאומית בארץ הזאת בנזיד העדשים הכלכלי והחברתי".{{הערה|מיכאל בריצ'ר, ''על משה שרת ודוד בן-גוריון'', 1972, בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 366. מתוך ההרצאה "ישראל וערב – מלחמה ושלום", שנשא באוקטובר 1957 בבית ברל, ופורסמה בגיליון הראשון של "אות", רבעון "המערך", אוקטובר 1966.}}
* "יחסי האישי, כיהודי וכישראלי, כלפי המחתרת הוא שהבחורים האלה קידשו שם שמים...הם היו קנאי חרות ומתו מות גיבורים. אבל ההערכה המציאותית של האפשרויות והסכנות לא היתה מנת חלקם. התבונה המדינית היתה מהם והלאה. הם לקו בצרות אופק מבהילה". ~ על תפקיד המחתרת וה"טרור" בסיום השלטון הבריטי (1964).{{הערה|גאולה כהן, ''בלי הכרזת או"ם לא היתה מועילה שום העזה, ולהיפך'', ראיון במעריב, מדור "השולחן המרובע", 15.4.1964, בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 520.}}
שורה 44:
* "ודאי שהחינוך בארץ צריך לכלול יסודות מסורת. אם סטודנט ישראלי, הנמצא באמריקה, למשל, מזדמן למשפחה יהודית שם לסעודה ערב שבת, ואין לו מושג 'קידוש' מהו, הרי זה מעורר פלצות!".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
* "[[ציונות]] היא תורה – ולא ארגון של עולים! אם נאמר שציוני הוא איש העולה לארץ, פירושו של דבר שציונות אינה אמונה, חזון וחינוך – אלא פעולת עלייה בלבד. זוהי פשטנות לומר כך".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
* "ארצי הלכה ממני... לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל." ~ אחרי פרישתו מראשות הממשלה
 
== קישורים חיצוניים ==