טרילוגיית משחקי הרעב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
==ספר ראשון: משחקי הרעב (2008)==
* "כשאני מתעוררת, החצי האחר של המיטה קר. אני מותחת אצבעות ומחפשת אחר חמימותה של פרים, אבל לא מוצאת דבר מלבד כיסוי הקנווס הגס של המזרן." ~ משפט הפתיחה של הספר
* קטניס, זה בסך הכול ציד. את הציידת המוכשרת ביותר שאני מכיר," אומר גייל.▼
"זה לא סתם ציד. הם חמושים. הם חושבים," אני אומרת.▼
"וגם את. ולך היה יותר תרגול. תרגול אמיתי," הוא אומר. "את יודעת להרוג."▼
"לא אנשים," אני אומרת.▼
"עד כמה זה כבר שונה, באמת?" אומר גייל בנימה קודרת.▼
* "אני בטוח שהם לא שמו לב לדבר מלבדך. את צריכה ללבוש להבות לעתים קרובות יותר." ~ פיטה לקטניס אחרי הופעתם "הלוהטת", עמוד 69
* "אתה מוזמן ג'יגולו." ~ הנער ממחוז 2 לפיטה, שנשלח לבדוק אם הנערה ממחוז 8 מתה סופית, עמוד 148▼
* "להתראות רו." ~ משפט הפרידה של קטניס מרו לאחר מותה, עמוד 215▼
* "כן, זיגוג. אמצעי ההגנה האחרון של הגוסס." ~ פיטה לקטניס אחרי שהצילה אותו, עמוד 229▼
* "'אז מי לא יודעת לשקר, פיטה?' אני אומרת, אף שהוא לא מסוגל לשמוע. לא חשוב. כל תושבי פאנם שומעים." ~ קטניס לאחר שסיממה את פיטה, עמוד 252▼
* "תשכחי מזה מחוז שתים־עשרה. אנחנו הולכים להרוג אותך. בדיוק כמו שהרגנו את החברה הקטנה ומעוררת הרחמים שלך... איך קראו לה? זאת שקפצה בין העצים? רו? אז קודם רו ואחר כך את, ואני חושבת שניתן לטבע לעשות את שלו עם הג'יגולו שלך. איך זה נשמע לך?" ~ קלוב מנסה להרוג את קטניס ליד קרן השפע, עמוד 259▼
* "לא, באמת. וברגע שהשיר שלך נגמר, אני ידעתי – ממש כמו אמא שלך – שזהו, אני גמור." ~ פיטה לקטניס במערה, עמוד 273▼
* "'זאת לא אשמתה' אני אומרת, 'לא, זאת לא אשמת אף אחד. ככה זה,' אומר גייל."▼
* "אני אוחזת בידו, נאחזת בה חזק, מתכוננת לקראת המצלמות וחוששת מהרגע שאצטרך לבסוף להרפות." ~ משפט הסיום של הספר▼
* "בחור נאה כמוך. ודאי יש מישהי מיוחדת בחייך. קדימה, תוודה, מה שמה?" שואל סיזר.
פיטה נאנח. "טוב, באמת יש מישהי. אני מאוהב בה כבר נצח. אבל אני די בטוח שהיא לא ידעה שאני קיים בכלל עד האסיף."
שורה 22 ⟵ 19:
"למה לא?" שואל סיזר המופתע.
פיטה מסמיק עמוקות ומגמגם. "כי... כי... היא הגיעה איתי לכאן." ~ פיטה מתוודה על אהבתו לקטניס, עמוד 120
▲* "אתה מוזמן ג'יגולו." ~ הנער ממחוז 2 לפיטה, שנשלח לבדוק אם הנערה ממחוז 8 מתה סופית, עמוד 148
▲* קטניס, זה בסך הכול ציד. את הציידת המוכשרת ביותר שאני מכיר," אומר גייל.
▲* "להתראות רו." ~ משפט הפרידה של קטניס מרו לאחר מותה, עמוד 215
▲"זה לא סתם ציד. הם חמושים. הם חושבים," אני אומרת.
▲* "כן, זיגוג. אמצעי ההגנה האחרון של הגוסס." ~ פיטה לקטניס אחרי שהצילה אותו, עמוד 229
▲"וגם את. ולך היה יותר תרגול. תרגול אמיתי," הוא אומר. "את יודעת להרוג."
▲* "'אז מי לא יודעת לשקר, פיטה?' אני אומרת, אף שהוא לא מסוגל לשמוע. לא חשוב. כל תושבי פאנם שומעים." ~ קטניס לאחר שסיממה את פיטה, עמוד 252
▲"לא אנשים," אני אומרת.
▲* "תשכחי מזה מחוז שתים־עשרה. אנחנו הולכים להרוג אותך. בדיוק כמו שהרגנו את החברה הקטנה ומעוררת הרחמים שלך... איך קראו לה? זאת שקפצה בין העצים? רו? אז קודם רו ואחר כך את, ואני חושבת שניתן לטבע לעשות את שלו עם הג'יגולו שלך. איך זה נשמע לך?" ~ קלוב מנסה להרוג את קטניס ליד קרן השפע, עמוד 259
▲"עד כמה זה כבר שונה, באמת?" אומר גייל בנימה קודרת.
▲* "לא, באמת. וברגע שהשיר שלך נגמר, אני ידעתי – ממש כמו אמא שלך – שזהו, אני גמור." ~ פיטה לקטניס במערה, עמוד 273
▲* "'זאת לא אשמתה' אני אומרת, 'לא, זאת לא אשמת אף אחד. ככה זה,' אומר גייל."
▲* "אני אוחזת בידו, נאחזת בה חזק, מתכוננת לקראת המצלמות וחוששת מהרגע שאצטרך לבסוף להרפות." ~ משפט הסיום של הספר
== ספר שני: משחקי הרעב – התלקחות (2009) ==
| |||