דוד כהן (איש חינוך): הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[W:דוד כהן (איש חינוך)|דוד (לייב) כהן]]''' (1894 - 1976), פעיל [[ציונות|ציוני]] ומאבות [[W:הנוער העובד|הנוער העובד]]. מכונה "האבא" של הנוער העובד. כיהן כשליח [[W:ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית]] אל הנוער העובד.

 

* "אני מאמין שארץ־ישראל תיבנה, כאשר בתוכה יהיו תאים סוציאליסטיים חופשיים ומוכרים, שיקרינו על כלל החברה, וכאשר בתוך התאים האלה עצמם תהיה יותר שלמות. אני רוצה, שהנוער כולו יהא מזוהה עם ה[[מדינה]] – גם לא בעת [[מלחמה]]." ~ בראיון עם לוי יצחק הירושלמי, מעריב 1971

* "הדבר העיקר בשבילי הוא להשיג את ה[[שלום]]. לו הצלחנו – ואפילו בממדים מצומצמים – זה היה נותן אפשרות לקפיצה לארץ־ישראל השלמה. אך קודם – השלום. הדרך לארץ־ישראל השלמה היא דרך השלום. אך לא ארץ־ישראל השלמה תביא לשלום. העיקרון שלי הוא, שוויתור אינו פסול למען שלום." ~ בראיון עם לוי יצחק הירושלמי, מעריב 1971

* "שאלתי את עצמי, במה אוכל לשבות את ליבם <ref>הנערים העובדים - המצטט</ref> ? - איתי הן היו האגדות אשר שמעתי וסיפרתי. אני חושב שתשתית האגדות הם בני הנוער העובד, נוער החי במצוקה; אנשי החסידות טוענים כלפי שאני הופך את החסידות לסוציאליזם - והם צודקים." ~ בספר "פנים לדוד", הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ו עמ' 12

 

* "בימים של ועידה, כינוס, סמינריון, הוא המכוון, המנצח. אך את שרביטו מתהדר ברבים לא תראה. רמז לכאן ואות לשם - והמבין יבין. בשעות של מתיחות, משוטטים מבטיו בחרדה. חושש ליציאה מן המסלול, למפריעי-פנים וחוץ. בעדינות ישכך חימה ויפייס נעלבים. עומד בפני תנודות, מאבקים וסכנות לשלימות גוף התנועה. שייך לכלל ובעל קו משלו." ~ [[אברהם ברוידס]], "הברכה"

 

== הערות שוליים ==

<references />

 

{{מיון רגיל: כהן, דוד}}