לאומיות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 3:
 
* "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ [[דוד בן-גוריון]]
* "אומה היא קהילה פוליטית מדומיינת." ~ [[W:בנדיקט אנדרסון|בנדיקט אנדרסון]]
* "מהחלל כל העולם שלנו נראה כיחידה אחת בלי גבולות." ~ [[W:אילן רמון|אילן רמון]]
* "אני אמור להיות מסוגל לאהוב את ארצי ואת ה[[צדק]] גם יחד." ~ [[אלבר קאמי]]
שורה 8 ⟵ 9:
* "אהבת מולדת זה לאהוב את אנשינו. לאומנות זה [[שנאה|לשנוא]] את זולתנו." ~ [[רומן גארי]]
* "ה[[מדע]] וה[[אמנות]] שייכים לכל ה[[עולם]] ובפניהם נעלמות המחיצות הלאומיות." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* "הרעיון הלאומי, מתוך שבא לידי הפרזות, הושחת ונסתלף בצורות שונות. הוא טעה והגיע לשוביניזם, ירד למדרגה של שנאת זרים אווילית, טומטם עד לידי [[הערצה]] עצמית מגוחכת. מפני עיוות דמות עצמי זה מחוסן הרעיון הלאומי היהודי לגמרי." ~ [[מקס נורדאו]]
* "הלהט הלאומי הוא בגדר אמצעי בדוק להתענג על מנעמי ה[[שנאה]] במסווה של [[אהבה]]." ~ ג'קלין רוס
* "לאומיות איננה לדעתי, אלא רציונליזציה אידאליסטית למיליטריזם ותוקפנות." ~ [[אלברט איינשטיין]]
שורה 18:
* "כמו [[אהבה]] למישהו אחד שאיננה כוללת אהבה לבני אדם אחרים, גם אהבה למדינתך שאיננה חלק מאהבה ל[[אנושות]] איננה אהבה." ~ [[אריך פרום]]
* "מה שמבדיל בין לאומיות ללאומנות: הלאומיות מתגוננת מפני אויבים מבחוץ; הלאומנות מתמקדת באויבים מבית." ~ [[משה הלברטל]]
* "הרעיון הלאומי, מתוך שבא לידי הפרזות, הושחת ונסתלף בצורות שונות. הוא טעה והגיע לשוביניזם, ירד למדרגה של שנאת זרים אווילית, טומטם עד לידי [[הערצה]] עצמית מגוחכת. מפני עיוות דמות עצמי זה מחוסן הרעיון הלאומי היהודי לגמרי." ~ [[מקס נורדאו]]
* "אפשר שהלאומנות, בניגוד לתודעה לאומית גרידא – תחושת השייכות לאומה כלשהי – היא בראש ובראשונה תגובה על יחס מתנשא או מזלזל כלפי ערכיה המסורתיים של חברה, תוצאה של גאווה פגועה ותחושת השפלה השוררת בקרב בניה בעלי התודעה החברתית הגבוהה ביותר." ~ [[ישעיה ברלין]]
 
==[[זאב ז'בוטינסקי]]==
* "כולנו מביעים אהדה ללאומיות של המתגונן, לאומיות כזו היא מתקדמת ביותר. ריאקציונית היא רק לאומיותו של תוקף השואף לכפות על עם אחר את פרצופו, את [[שפה|שפתו]] ואת מנהגיו." ~ "על הציונות"
* "ללא נישואי תערובת עם גזעים נוכריים, ותוך כדי ישיבה מתמדת בסביבה קרקעית אקלימית מסויימת, עתיד כל לאום באורח טבעי לשמור על ייחודו ואף לפתחו ולהעמיקו, בהכניסו גוון לאומי לכל גילויי יצירתו. לא להתמזגות לאומים מוליך אפוא התהליך הטבעי, אלא להבטחת מקוריות ועצמיות לכל לאום ולאום. המלחמה תעלם, המכס יחוסל, אך לעולם לא יישחקו הבדלי הייחוד הטבועים בגזע." ~ "מבקרי הציונות"