משה שרת: הבדלים בין גרסאות בדף

* "קיומנו הלאומי, היותנו לעם, תלויים בארץ־ישראל." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית

* "לאיים מותר רק בשעה שאפשר לקיים את האיום." ~ בישיבת הוועדה המדינית של מפא"י

* "כשעכשיו באים אלי מורים ותלמידים ושואלים, אם אין חשש לערוך טיול למחוז ערבי זה או אחר – הנני מוכרח לשאול למפרע איזו השפעה יכולה להיות להופעתה של שיירת טיילים יהודים בפינה נידחת של הארץ על הלך־רוחם של הערבים בסביבה, איזה הד יהיה לדבר בעיתונות הערבית, איזה קשיים פוליטיים מיותרים הדבר עלול לגרום, ולאיזה תוצאות עוד יותר חמורות הדבר עלול להביא... ובמקרים רבים אני מוכרח להגיד: אל תלכו." ~ (באידיש) בישיבה ז' של הקונגרס הציוני ה-20 בתור ועדה מדינית, ציריך, 9.8.1937.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 263.}}

* "כאשר ניגשה הציונות אל הערבים בארץ, משום-מה ציפתה מהם שהם יתנו דעתם על טובת ההנאה הכלכלית שלהם ועל הסיכוי להתקדמות חברתית – בהשמטה גמורה של הבעיה הלאומית... אמרנו: אנחנו מביאים להם ברכה... אנחנו ציפינו שהם ימכרו את בכורתם הלאומית בארץ הזאת בנזיד העדשים הכלכלי והחברתי".{{הערה|מיכאל בריצ'ר, ''על משה שרת ודוד בן-גוריון'', 1972, בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 366. מתוך ההרצאה "ישראל וערב – מלחמה ושלום", שנשא באוקטובר 1957 בבית ברל, ופורסמה בגיליון הראשון של "אות", רבעון "המערך", אוקטובר 1966.}}