הבדלים בין גרסאות בדף "יהודי ספרד ופורטוגל"

מ
התחלת הגהה
(עריכה)
מ (התחלת הגהה)
 
[[קובץ:Picart sukka.jpg|ממוזער|ציור של ברנאר פיקאר המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית-ספרדית היושבים בסוכה בחג הסוכות]]
'''[[w:יהדות חצי האי האיברי|יהודי ספרד ופורטוגל]]''' היו קהילה יהודית שראשיתה במאה הראשונה לספירה. בסוף המאה ה-15ה־15 לספירה גורשו בשל [[דת]]ם והשתלבו בקהילות יהודיות אחרות בצפון אפריקה, האימפריה העות'מאנית, אירופה ומקומות נוספים. צאצאי יהודים אלה מכונים לעיתים בשם "'''ספרדים'''".
 
==כללי==
* "גירוש יהודי ספרד ב-1492ב־1492 שקול לגירוש יהדות ארצות הברית בימינו." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוקטובר 2014.
* "העידן היהודי (=Tempo dos Judeus)... למעשה קיימות רק מסורות-עתיקותמסורות־עתיקות, אגדות ומעשיות אודות הגעתם של היהודים לחצי-האילחצי־האי (האיברי), בין אם כסוחרים ומתיישבים מרצונם-הםמרצונם־הם בימי [[שלמה]] המלך, או בכפייה, כפליטים ושבויים, עם חורבן המקדש הראשון בירושלים או עם חורבן הבית-השניהבית־השני, ע"יעל ידי בבל ורומא בהתאם. נראה כי אז החלה תפוצתם בעולם. רבות מהמסורות, האגדות והמעשיות הללו מופיעות בפרושים לכתובים-תנלכתובים־תנ"כיים כאלה ואחרים של דום [[יצחק אברבנאל]], המשכיל היהודי-הפורטוגליהיהודי־הפורטוגלי שבחצרו של המלך אַפונסו V, או של פרשנים יהודיים אחרים..." ~ אליאס ליפינר, [http://www.mybelmonte.com/wordoc/b02-lipiner-translation.htm#_ftnref9 תרגום ועיבוד הפרק הראשון (עמ' 9-329–32) בשם: "יהודי-פורטוגל": סקירה מתוך הספר: "שני גולים-פורטוגליים בקשטיליה דום דוד נֶגרו ודום יצחק אברבנאל"], תורגם מאנגלית, עובד והותאם לאתר www.mybelmonte.com ע"יעל ידי שרה מולכו ב-2006ב־2006, ברשות הוצאת-מאגנסהוצאת־מאגנס, ירושלים.
* "לפי לייטה דה ואסקונסלוש קיימת התייחסות ליהודים כבר במאות ה-10-11ה־10–11, במסמכים פורטוגליים הקודמים להקמת-הממלכהלהקמת־הממלכה, ואילו כינון הממלכה-הפורטוגליתהממלכה־הפורטוגלית חל במאה ה-12ה־12, ע"יעל ידי דום אַפונסו הנריקשׁ (=Dom Afonso Henriques , 1128-1185), המלך הראשון. כלומר: כבר היו בנמצא קהילות-יהודיותקהילות־יהודיות בנות מאות בשנים בטריטוריה שנתחמה אז. ואילו ראשון מלכי-פורטוגלמלכי־פורטוגל המשיך את מסורת-הסובלנותמסורת־הסובלנות כלפי היהודים ששררה לפניו תחת שלטונו של דון אלְפֿונסו VI מקשטיליה. אותו אלפֿונסו הוא זה שהעניק לאביו של אַפונסו - לדוכס הנריקֶה מבורגוניה - את הרוֹזנוּת הפורטוגלית (=Condado Portucalense), זו שהתרחבה אחרי-כןאחרי־כן ע"יעל ידי כיבושים והפכה לפורטוגל. נראה כי אימוץ הסובלנות נבע מהצורך להפיק תועלת מן היהודים באיכלוסבאכלוס השטחים-הכבושיםהשטחים־הכבושים מידי המוּרים (=הכובשים הערביים, ש.מ.), או גם משום שהיהודים נחשבו כמקור נכבד להכנסה ממסים. כזאת נקל להסיק מעיון במערכת-המורכבתבמערכת־המורכבת של המסויהמיסוי הרגיל, או המיוחד, שהוטל עליהם מראשית-התיישבותםמראשית־התיישבותם." ~ אליאס ליפינר, [http://www.mybelmonte.com/wordoc/b02-lipiner-translation.htm#_ftnref9 תרגום ועיבוד הפרק הראשון (עמ' 9-329–32) בשם: "יהודי-פורטוגל": סקירה מתוך הספר: "שני גולים-פורטוגליים בקשטיליה דום דוד נֶגרו ודום יצחק אברבנאל"], תורגם מאנגלית, עובד והותאם לאתר www.mybelmonte.com ע"י שרה מולכו ב-2006ב־2006, ברשות הוצאת-מאגנסהוצאת־מאגנס, ירושלים.
* "דון יצחק אברבנאל רצה לתת למלך שש מאות אלף כתרים לבטל הגזרה ([[w:גירוש ספרד|גירוש ספרד]]), וכבר הסכים לכך המלך, אבל טורקימאדא, האינקוויזיטור הגדול, השליך את פסל ישו לפני המלך והמלכה, ושאלם אם רוצים למסור את אלהיהם בעד כסף כאשר עשה יהודה איש קריות. לא נודע אל נכון כמה יהודים גורשו אז מספרד. אברבנאל אומר כי יצאו עמו שלוש מאות אלף, מאריאנא בספרו "'קורות ימי ספרד"' אומר כי שמונה מאות אלפים יהודים גורשו משם, לדעת [[w:איזידור לב|איזידור לעב]] היה מספרם רק 185,000, ומהם מתו כעשרים אלף בדרך, ויתרם התיישבו בתורכיה תשעים אלף, הולאנד עשרים וחמשה אלף, מרוקו עשרים אלף, צרפת ואיטליא 12 אלף, אלגיריה עשרת אלפים, מצרים שני אלפים, במקומות מפוזרים ששה אלפים. וחמישים אלף המירו דתם ונשארו בספרד." ~ ע"פעל פי איזנשטיין, אוצר ישראל כפי שהובא בערך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1554 "ספרד"] באנציקלופדיה יהודית "דעת".
* "העקרון הבסיסי של ההישרדות היהודית בגולה, בארצות האיסלם ובארצות הנוצריות, בעולם הישן ובעולם החדש ועד היום הזה בגלות, הוא שהיהודים הם כח מסייע. הם לא כח עוין מפני שהם מיעוט קטן, ללא שאיפות פוליטיות, וללא כח צבאי, ועל כן אינם מהווים איום על השלטון המרכזי. היהודים הם אחת הקהילות המובהקות והאידיאליות שנזקקות לשלטון המרכזי כדי שיגן עליהם מפני עם הארץ ומפני רוב האוכלוסיה. זה נכון תמיד ובכל מקום. בספרד המצב היה חריף יותר מכיוון שספרד בנויה מאוכלוסיה לא ערבית, ואף נוצרית, שהיה לה קשר קרוב עם המדינות הנוצריות. מקרב האוכלוסיה המקומית הזאת לא יכלו המוסלמים לקבל סיוע. להיפך, היה צריך לדכא אותה, ולשמור על הגבולות כדי לנתק את הקשר שלה עם שאר רחבי אירופה. היחידים שיכלו לסייע למוסלמים היו היהודים. בכח סגולותיהם המיוחדות יכלו היהודים להיות כח מסייע רב השפעה ורב משקל. מהם סגולותיהם המיוחדות של היהודים? א. קודם כל השכלה. מאה אחוזים של יודעי קרוא וכתוב בקרב הגברים, ואחוזים גבוהים מאד גם בקרב הנשים. ב. קשר עם קהילות יהודיות שונות, קשרי קרבה משפחתית או קשר של הזדקקות תוך תחושת סולידריות בין יהודים בכל מקום בו הם נמצאים. בפועל היתה ניידות בין קהילה לקהילה על פי תנאי הקיום והחיים וכדומה. ג. ידיעת שפות זרות הנובעת מאותה סיבה ומעניקה יתרון בולט בגישור בין תרבויות והעברת ידע לתועלת השליטים. סגולות אלו איפשרו ליהודים להיות שרים, מתרגמים, סוחרים, דיפלומטים, רופאים ואפילו סוכנים חשאיים. אין זה דבר קל חשיבות. יהודי יכול היה לעבור מארץ לארץ בטענה פשוטה ומוכרת שיש לו קרובים בארץ הזו, שהוא בא לבקר בקהילה היהודית שבמקום, שהוא סוחר וכדו', ותוך כדי כך לאסוף מודיעין לטובת ארצו. ואכן נעשו דברים מן הסוג הזה. כלומר, תנאי הפתיחה של הקהילה היהודית, לעומת כל אוכלוסיה אחרת, היו מצויינים. הם המרכיב החברתי האידיאלי, בעל סגולות מצויינות, המתאים לצורכיהם של המוסלמים. השליטים המוסלמים הבינו זאת ונעזרו ביהודים. כך נוצרת תמונה מרהיבה של מה שנקרא בפי ההיסטוריונים כ"תור הזהב". כמובן, שלא היה זה שיתוף פעולה ממניעים אידיאליים, לא מצד המוסלמים ולא מצד היהודים. היה זה שיתוף פעולה פונקציונאלי, תפקודי, שהשתלם לשני הצדדים. ובאמת, כאשר זה לא השתלם לצד הערבי-מוסלמי מבחינה דתית או מכל סיבה אחרת היהודים סבלו קשה, מיידית." ~ הרב זאב סולטנוביץ', [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5934 "תור הזהב בספרד"], אתר "ישיבה".
* "בניגוד למוסכמה שהשתרשה בעבר כי ראשי התיבות ס"ט שנוספו לחתימתם של יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל לאחר הגירוש משם באים לייצג את המונח "ספרדי טהור", דעת חוקרים היום היא שהם מייצגים את המשפט "סוף טוב" - כלומר שיהודים אלו יצאו מחצי האי האיברי מבלי להיאלץ להמיר את [[דת]]ם כמו אחיהם ואחיותיהם האנוסים והאנוסות שנותרו שם, עדיין כתושבים סוג ב' שחיים בדיכוי ובמעקב של הכנסייה הקתולית, ושזהותם נשדדה מהם." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2014.