הרצון לעוצמה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 1:
'''[[W:הרצון לעוצמה (ספר)|הרצון לעוצמה]]''' (בגרמנית: '''Der Wille zur Macht''') הוא ספר פילוסופיה מאת [[פרידריך ניטשה]] שפורסם לאחר מותו על ידי אחותו שערכה קטעים מתוך פנקסיו. הספר יצא לאור ב־1901.
{{מפריד}}
 
שורה 28:
* "היפה הוא תוצאה של עוצמה רבה. אנו יכולים להחשיב את היפה כביטוי של רצון מנצח, כתיאום אינטנסיבי ביותר, כהכנסת סדר בכל הרצונות האלימים, וכנקודת איזון יציבה בין כוחות מנוגדים."
* "פילוסופיה ניסיונית, כמו זו שאותה אני חי, מתחילה בהתעלות אפילו על הניהיליזם המוחלט, עד כדי כך שהיא שואפת להגיע להיפוכו של דבר: להשקפה חיובית על העולם כפי שהוא."
* ״לא הרעב מחולל מהפכות, כי אם התאבון שבא עם האוכל״האוכל."
*"אנו זכאים לכל אותם הדברים שעד כה הושמצו בתכלית השימצה."
* "כל היודע איך נוצרת תהילה כלשהי, יתייחס בחוסר-אמון גם כלפי אותה תהילה שזכתה לה המידה הטובה."
* "גלוי לעין, למשל, ששווים של נישואין הוא כשווים של הכורתים את ברית-נישואין, משמע שבדרך כלל זהו משהו עלוב ולא נאה."
*"אותה מידה טובה, שאפילו [[ארתור שופנהאואר|שופנהאואר]] עדיין המליץ עליה כעליונה, כיחידה, כבסיסן של כל המידות הטובות: הלא הם הרחמים. גם אותה הכרתי כמסוכנת יותר מכל מידה רעה."
* "אהבת בצע, תאוות שלטון, עצלות, פשטות, פחד: כולם מעוניינים בנושא המידה הטובה: על כן כה איתן מעמדה"
*"כבר בגדר פירוש הוא. ה<nowiki>''</nowiki>סובייקט<nowiki>''</nowiki> איננו נתון, כי אם איזו תוספת-בדוייה, השתלה שבדיעבד - האם נחוץ עוד לבסוף להניח קיומו של פרשן מאחורי הפרשנות? במידה שנודעת בכלל משמעות למושג <nowiki>''</nowiki>הכרה<nowiki>''</nowiki>, אין העולם ניתן להכרה: הוא ניתן להסבר על דרך אחרת, אין משמעות מאחוריו, כי אם משמעויות לאין ספור - פרספקטיביזם - צרכינו הם-הם המפרשים את העולם ; יצרינו, על כל ה<nowiki>''</nowiki>בעד<nowiki>''</nowiki> וה<nowiki>''</nowiki>נגד<nowiki>''</nowiki> שבהם. כל יצר הוא סוג של תאוות שלטון, לכל יצר יש פרספקטיבה משלו, שהוא היה רוצה לכפות אותה כנורמה על כל היצרים האחרים.<nowiki>''</nowiki>
*"ככל שנאמין במוסר, אנו חורצים את גזר־דינו של הקיום."
*"דרגת הביטחון לגבי המשאלות העליונות, הערכים העליונים, השלמות העליונה, כה רמה הייתה, שהיא שימשה לפילוסופים ממש נקודת מוצא בבחינת וודאות מוחלטת א־פריורי: 'אלוהים' בראש הפסגה כאמת נתונה."
*"משפטיו הערכיים של המוסר הם הרשעות, שלילות ; מוסריות היא הפניית־עורף לרצון הקיום."
*"החיים הם פירותיה של המלחמה, החברה עצמה מכשיר למלחמה."
*"הפסימיות המודרנית היא ביטוי לחוסר התועלת של העולם המודרני, ולא של העולם והקיום."
שורה 43:
*"על מנת שאופיו של הקיום יצדיק את עצמו, מן הדין שיגרום הנאה לפילוסופים."
*"הטבע איננו בלתי מוסרי כשאין עמו רחמים כלפי המתנוונים, להיפך: צמיחתן של הרעות הפיסיולוגיות והמוסריות בגזע האנושי היא תוצאתו של מוסר חולני ובלתי־טבעי. רגישותם של מרבית בני האדם חולנית היא ובלתי־טבעית. מה הסיבה לכך שהאנושות מושחתת מהצד המוסרי והפיסיולוגי? — הגוף כלה אם אחד האיברים משתנה. לא ניתן ללמוד מן הפיסיולוגיה את הזכות לאלטרואיזם, ולא את הזכות לעזרה ולשיוויון בגורל: כל אלה הם פרסים למנוונים ולחכלאים. אין סולידאריות בחברה בה מצויים אלמנטים עקרים, לא יצרניים והרסניים, שבנוסף לכך גם יעמידו צאצאים שיהיו מנוונים יותר מהם."
*"האהבה המינית היא סוג של [[ספורט]], בו הנישואין מהווים מכשול וגירוי."
*"וגנאי הוא לבעלי התורות הסוציאליסטיות הסבורים שייתכנו מצבים, צירופים חברתיים, שבהם ישורשו כל פגע וכל מחלה, פשע וזנות, כל צרה ומצוקה...פירושו של דבר להרשיע את החיים...אין הרשות נתונה לחברה להנציח נעוריה. ואף במיטב עלומיה היא נאלצת ליצור פסולת וחומרי הפרשה."
*"מתוך אמונה שהוא בוחר בתרופה, בוחר האדם בדבר המחיש את אפיסת כוחותיו — לכאן שייכת הנצרות."