הרצון לעוצמה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 3:
* "להכריז על [[אהבה]] אוניברסלית של האנושות משמעו להעדיף את כל מי שסובל, את המתנוון ואת מי שאין הצדקה לקיומו. דבר זה מצדיק את הישרדותו של החלש ושל המתנוון."
* "יש להתייחס ביראת־כבוד אל הגזירה האומרת לחלש: לך לאבדון!"
* "הניהיליזם הוא על הסף. מאין בא זה הזר והמוזר שבאורחים? ... הניהיליזם נעוץ בהסבר
* "אני מורה את אמירת 'לא' לכל מה שמחליש, מה שמתיש. אני מורה אמירת 'כן' לכל מה שמחזק, מה שאוגר כוח, מה שמצדיק את רגש הכוח. עד כה לא הורו לא את זה ולא את זה: הורו מידות טובות, ביטול עצמי, רחמים, ואפילו את שלילת החיים הורו."
* "האדם איבד בעיני עצמו את כבודו במידה שלא תאומן. ימים רבים הוא שימש כנקודת מרכז של הקיום בכללותו וגיבור כל
* "כי ככל שההמון הוא השליט, הוא רודה במובחרים עד שהללו מאבדים את האמונה בעצמם ונעשים ניהיליסטים."
* "
* "[[אמונה]] מהי? כיצד היא נוצרת? כל אמונה היא ראיית־משהו־כאמת."
* "הפינוק חזק מזעמם של המאוכזבים."
* "הכרזתי [[מלחמה]] על
* "קיומו של
* "מי שנטש את [[אלוהים]], דבק ביתר שאת באמונה במוסר."
* "בל נשלה עצמנו! הזמן רץ קדימה
* "
* "רק במאוחר יש לך העוז לדבר שבעצם ידעת אותו קודם לכן. רק זה מקרוב הודיתי בפני עצמי שבעצם תמיד הייתי ניהיליסט מיסודי: המרץ, הקיצוניות, שמכוחם קדימה כניהיליסט, התעו אותי לגבי עובדת יסוד זו."
* "כדי להגיע למצב של התעלות רוחנית
* "יצר הקיום שלנו רוצה בקיומם של אויבים כדי שיוכל להפוך לאדונם."
* "כאשר קיים ניגוד או חוסר תיאום בין שאיפותיו של ה[[אדם]], עלינו להסיק כי אנו עדים להחלשת הכוחות העומדים
* "אנו מתנגדים להשתפכות רגשנית."
* "עד מה היו המאות הנוצריות על הפסימיות שלהן חזקות יותר מהמאה ה־18
* "כל מה שנעשה מתוך חולשה, עושה ביאושים."
* "על מנת להיות קלאסי יש צורך בכל ה[[כישרון|כשרונות]], בכל הרצונות האלימים הנראים מנוגדים זה לזה, אבל צועדים יחדיו עם אותו עול על צווארם."
* "דבר אינו בעל ערך גדול יותר מאשר להגיע לרמה גבוהה של [[עוצמה]]."
* "המשכיותה של הנצרות על ידי המהפכה הצרפתית, המפתה הוא רוסו: הוא שב ומתיר את האישה מן האזיקים, ומכאן ואילך היא מתוארת בדרך מעניינת יותר ויותר
* "היפה הוא תוצאה של עוצמה רבה. אנו יכולים להחשיב את היפה כביטוי של רצון מנצח, כתיאום אינטנסיבי ביותר, כהכנסת סדר בכל הרצונות האלימים, וכנקודת איזון יציבה בין כוחות מנוגדים."
* "פילוסופיה ניסיונית, כמו זו שאותה אני חי, מתחילה בהתעלות אפילו על הניהיליזם המוחלט, עד כדי כך שהיא שואפת להגיע להיפוכו של דבר: להשקפה חיובית על העולם כפי שהוא."
*
* "אנו זכאים לכל אותם הדברים שעד כה הושמצו בתכלית
* "כל היודע איך נוצרת תהילה כלשהי, יתייחס
* "גלוי לעין, למשל, ששווים של נישואין הוא כשווים של הכורתים את
* "אותה מידה טובה, שאפילו [[ארתור שופנהאואר|שופנהאואר]] עדיין המליץ עליה כעליונה, כיחידה, כבסיסן של כל המידות הטובות: הלא הם הרחמים. גם אותה הכרתי כמסוכנת יותר מכל מידה רעה."
* "אהבת בצע, תאוות שלטון, עצלות, פשטות, פחד: כולם מעוניינים בנושא המידה הטובה: על כן כה איתן מעמדה."
* "כבר בגדר פירוש הוא. ה
* "ככל שנאמין במוסר, אנו חורצים את גזר־דינו של הקיום."
* "דרגת הביטחון לגבי המשאלות העליונות, הערכים העליונים, השלמות העליונה, כה רמה הייתה, שהיא שימשה לפילוסופים ממש נקודת מוצא בבחינת וודאות מוחלטת א־פריורי: 'אלוהים' בראש הפסגה כאמת נתונה."
* "משפטיו הערכיים של המוסר הם הרשעות, שלילות; מוסריות היא הפניית־עורף לרצון הקיום."
* "החיים הם פירותיה של
* "הפסימיות המודרנית היא ביטוי לחוסר התועלת של העולם המודרני, ולא של העולם והקיום."
* "התנועה הניהיליסטית איננה אלא ביטוי לניוון פיסיולוגי."
* "על מנת שאופיו של הקיום יצדיק את עצמו, מן הדין שיגרום הנאה לפילוסופים."
* "הטבע איננו בלתי מוסרי כשאין עמו רחמים כלפי המתנוונים, להיפך: צמיחתן של הרעות הפיסיולוגיות והמוסריות בגזע האנושי היא תוצאתו של מוסר חולני ובלתי־טבעי. רגישותם של מרבית בני האדם חולנית היא ובלתי־טבעית. מה הסיבה לכך שהאנושות מושחתת מהצד המוסרי והפיסיולוגי?
* "האהבה המינית היא סוג של [[ספורט]], בו הנישואין מהווים מכשול וגירוי."
* "וגנאי הוא לבעלי התורות הסוציאליסטיות הסבורים שייתכנו מצבים, צירופים חברתיים, שבהם ישורשו כל פגע וכל מחלה, פשע וזנות, כל צרה ומצוקה... פירושו של דבר להרשיע את החיים... אין הרשות נתונה לחברה להנציח נעוריה. ואף במיטב עלומיה היא נאלצת ליצור פסולת וחומרי הפרשה."
* "מתוך אמונה שהוא בוחר בתרופה, בוחר האדם בדבר המחיש את אפיסת כוחותיו
* "צורתו האירופאית של הבודהיזם: האנרגיה של המדע והכוח הכופה אמונה שכזאת. זו ההנחה המדעית ביותר מכל ההנחות שבאפשר. אנו כופרים במציאות של מטרות סופיות: אילו הייתה לקיום מטרה שכזאת, מן ההכרח שכבר הייתה מושגת."
* "אכן, מחשבות לאין־ספור הושקעו בחיפוש אחרי אמצעים לשיתוקו של הצער, והאינסטינקט הולך עד כה בכיוון הנכון בלחשו לך: טוב חדלך מעשייה מעשותך דבר..."
* "רוצה מישהו חולשה. למה? ... על פי רוב
* "ועתה היצר העדרי
* "קיים מושג שלכאורה לא תיתכן בו שום טעות ולא שום דו־משמעויות: הלא היא התשישות. זו יכולה להיות תכונה שנרכשה, יכולה לבוא בירושה
* "כשהתשוש עלה על בימת ההיסטוריה בהבעה של פעלתנות ומרץ עילאי (כאשר הניוון גרם לפרץ של התפרקות רוחנית או עצבנית) הוא
* "המידה הרעה, חולי־הרוח (ובמיוחד האמנים)
* "כאן אין מקום לשום הסכמה: כאן החובה היא לחסל, להשמיד, לערוך מלחמה,
* "היום באירופה החיים השוקעים מטה־מטה מנסחים את
* "עמדות קיצוניות אינן מפנות מקומן למתונות יותר, כי אם שוב לקיצוניות, אך הפוכות. האמונה באי־מוסריותו המוחלטת של הטבע ובהעדר טעם ומטרה היא הרגשה הכרחית מטעמים פסיכולוגיים, לאחר שהאמונה באלוהים ובסדר עולם מוסרי ביסודו, אין לה אחיזה עוד."
* "נחשוב מחשבה בצורתה האיומה ביותר: הקיום, כפי שהוא, חסר טעם ומטרה, אבל חוזר ונשנה באורח בלתי נמנע, מבלי שיסתיים בלא־כלום: השיבה הנצחית."
* "למרבית הצער, אין האדם עוד רשע די־הצורך
* "והנה זה היה מעשהו של המוסר, בשמשו מגן מפני הייאוש והקפיצה לתוך הלא־כלום לבני־אדם ולמעמדות שנאנסו ושועבדו על ידי בני־אדם: כי חוסר־אונים כנגד בני־אדם ולא חוסר־אונים כנגד הטבע, הוא המחולל את המרירות הנואשת ביותר כלפי הקיום."
* "המוסר לימד לשנוא ולבוז עד תכלית את מה שהיה תכונת־יסוד באופיים של השליטים: רצונם לעוצמה."
* "התקופה של הקטסטרופה: צמיחתה של תורה המנפה את בני האדם... הדוחפת את החלשים אל ההחלטות, וגם את החזקים."
* "כדי לחיות לבדי 'בלי אלוהים ומוסר', נאלצתי להמציא לעצמי עזר כנגדי. ייתכן שאין מי שיטיב לדעת ממני, למה רק האדם צוחק: רק הוא סובל עמוקות כל כך, שנאלץ היה להמציא את הצחוק."
* "המקום בו אנו צועדים, עוד מעט ואיש לא יוכל עוד לצעוד בו!"
* "רחמים, חושנות, אמנות, רפיון הרצון, קתוליות של התשוקות הרוחניות
* "לאן נעלמה המוזיקה המרעננת?"
* "העשירים שלנו
* "אני מנסה בדרכי שלי למצוא את צידוקה של ההיסטוריה."
* "המדע במשמעות שימושו כיום, הוא בגדר האפשר, זו ההוכחה לכך, שכל האינסטינקטים הראשוניים, האינסטינקטים של החיים להגנה עצמית ולביטחון עצמי, אינם פועלים עוד. חדלנו לאגור, אנו מבזבזים אוצרות שאגרו קדמונים, גם בדרך בה אנו רוכשים דעת."
* "אתה מכיר את סוג האדם אשר התאהב בביטוי 'להבין
* "מה עשתה הרוח הגרמנית מהנצרות!
* "מה מוכיח הרנסאנס? שאין מלכות 'הפרט' יכולה להאריך ימים. הבזבוז רב מידי."
* "[[ריכרד
* "גאים אנו על כך שאיננו נאלצים עוד להיות שקרנים, מלעיזים, מחשידי החיים."
[[קטגוריה:ספרי פרידריך ניטשה]]
|