עושר העמים: הבדלים בין גרסאות בדף

* "כאשר מלכים ושרים מכריזים כי הם חפצים להגן על המשק הפרטי, זו יהירות ועזות פנים."

* "מעבר לנקודה מסוימת, מסים על הצריכה כמוהם כקללה הגורמת לאדמה שלא לתת את יבולה."

* "מה שנחשב לזהירות ול[[תבונה]] בניהול עסקי המשפחה, אינו יכול להיחשב לשיגעון בניהול עסקי הממלכה."

* "כל פרט עמל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו. בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי יד נעלמה לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה. מעולם לא חזיתי בטובה גדולה שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור." ~ ספר רביעי, פרק שני, עמודים 488-489.

* "הצריכה היא מטרתו של ייצור הסחורות." ~ ספר רביעי, פרק שמיני, עמוד 719

** המקור האנגלי: Consumption is the sole end and purpose of all production; and the interest of the producer ought to be attended to, only so far as it may be necessary for promoting that of the consumer.

* "אין זה חסר היגיון שהעשירים יממנו את ההוצאות הציבוריות לא רק באופן יחסי להכנסותיהם, אלא גם מעבר לזאת."

**המקור האנגלי: It is not very unreasonable that the rich should contribute to the public expense, not only in proportion to their revenue, but something more than in that proportion.