שמואל יוסף עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, העברה לדף נפרד
שורה 24:
 
== אורח נטה ללון (1939) ==
{{דף מורחב|אורח נטה ללון}}
* "כשאני רואה קטנים עומדים במקום גדולים ודלי מעש במקום אנשי מעשה מצטער אני על דור זה שעיניו לא ראו רוממותן של ישראל והוא סבור שלא היתה לישראל רוממות מעולם." ~ מהדורת 1966, עמ' 14
* "אותה שעה נכנסה בי [[עצב]]ות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי." ~ מהדורת 1966, עמ' 21
* "זכה אדם ועשה [[מצווה|מצוות]] מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה". ~ מהדורת 1966, עמ' 92"
* "[[בדיחה]] אתה שומעה פעם ראשונה, אתה צוחק, פעם שנייה, אתה מחייך, פעם שלישית, אתה מנדנד כתפך, פעם רביעית שעמום תוקף את לבך." ~ מהדורת 1966, עמ' 102
* "אף חברי שבארץ יש מהם שפוקדים אותי באיגרות. יש מהם שאני משיב להם ויש שאיני משיב להם. משיב אני לאותם שאין מה להשיב ואיני משיב לאותם שיש מה להשיב, שמתוך שהם קרובים ללבי מסיח אני עמהם ביני לבין עצמי, ומתוך שהדברים מרובים איני מספיק להעלותם על הנייר ודוחה את התשובה מיום ליום ומשבוע לשבוע." ~ מהדורת 1966, עמ' 195
* "זקננו הצדיק כשבאו נשים לפניו לבקש ממנו ישועה דחפן בקנה מקטרתו שבידו, שהיה זקננו אומר רוצות אתן לעשותני עבודה זרה חס ושלום, מבקשות ישועה מהקדוש ברוך הוא ותולות עיניהן בבשר ודם. אם לישועה אתן צריכות בקשו מלפניו יתברך ויושיעכן." ~ מהדורת 1966, עמ' 219
* "אין אני לומד על מנת להרחיב את דעתי או להחכים ולידע את מעשי השם, אלא כאדם שמהלך בדרך והחמה קופחת על ראשו ואבנים מנגפות את רגליו והאבק מסמא את עיניו וכל גופו עייף, רואה סוכה ובא ונכנס לשם, ואין חמה קופחת על ראשו ואין אבנים מנגפות את רגליו ואין אבק מסמא את עיניו. ומתוך שהוא עייף מבקש לפוש ואינו נותן דעתו על כלום. לאחר שחזרה נפשו עליו נותן דעתו על הסוכה ועל כליה. ואם אינו [[כפוי טובה]] נותן שבח והודיה למי שעשה לו סוכה והכין בה כל צרכיו."
* "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה."
* "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם ספר והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.”
* “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר."
 
== הרופא וגרושתו (1941) ==