מילן קונדרה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Milan Kundera redux.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מילן קונדרה, 1980]]
'''[[w:מילן קונדרה|מילן קוּנדֶרָה]]''' (בצ'כית: '''Milan Kundera''') (נולד ב־1 באפריל 1929), סופר צ'כי.
 
==אמרותיו==
* "כאשר אנו הורגים את חלומותינו הגדולים אנו מדממים הרבה."
* "מקורו של הפחד הוא העתיד, ומי שמשתחרר מן העתיד אין לו ממה לפחד."
* "על הרומן להרוס את הוודאות."
* "הרומן הוא אויבה של המהירות; על הקורא לקרוא באטיות ולהישאר תחת השפעת הקסם של כל דף, של כל קטע ושל כל משפט."
* "התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה."
* "אם אלוהים היה רוצה שנענה לכל שאלות העיתונאים הוא היה מכניס את זה בתור הדיבר ה-11."
* "כבר בתחילתו של ספר בראשית אנו למדים כי האל ברא את האדם כדי להעניק לו שליטה בעולמם של הדגים, העופות וכל שאר הברואים. למותר לציין, כי את ספר בראשית כתב בן אדם, ולא סוס. אין כל דרך לדעת אם באמת העניק האל לאדם את הזכות לשלוט ביצורים אחרים. סביר יותר להניח כי האדם המציא את אלוהים כדי לקדש באמצעותו את הזכות לשלוט בפרה ובסוס, זכות שהקדים ונטל לעצמו. כן, הזכות להרוג צבי או פרה היא העניין היחיד שהמין האנושי אינו נחלק בו לעולם, אפילו במהלך העקובות שבמלחמות"
 
===[[w:הקלות הבלתי נסבלת של הקיום|הקלות הבלתי נסבלת של הקיום]] (1984)===
* "עד כמה אנו חסרי מגן בפני החנופהה[[חנופה]]!"
* "לבגוד משמעו לצאת מן השורות וללכת לקראת הלא נודע."
* "הכיסופים לגן העדן מייצגים את רצונו של האדם לחדול מלהיות בן אנוש."
* "הרגישות היא גיוסם המרבי של החושים: אנו מתבוננים בזולת באופן מאומץ ושומעים את הרעש הקל ביותר."
* "ישנם רעיונות שכמוהם כפיגוע."
* "כולנו נוטים לראות את העוצמה כאשמה, ואת החולשה כקורבן תמים."
* "המליצה מסוכנת: האהבה מתחילה עם מליצה."
* "החיים מתרחשים רק פעם אחת ולכן לא נוכל לקבוע לעולם איזו החלטה שלנו הייתה טובה ואיזו גרועה, משום שבמצב נתון יכולנו להחליט רק פעם אחת. לא ניתנים לנו חיים שניים, שלישיים, רביעיים שבהם נוכל להשוות החלטות שונות."
* "השתנה בטבע היא טקס דתי שבו אנו מבטיחים לאדמה לשוב אליה בשלמותנו ביום מן הימים."
* "טומאש הגיע למסקנה: לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן שתי תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו. אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה מינית (תשוקה זו נוגעת לנשים רבות). אלא בתשוקה לשינה משותפת (תשוקה זו מתייחסת לאישה אחת ויחידה)."
* "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. המבחן המוסרי האמיתי של האנושות, מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט ולחסד: בעלי-החיים. ודווקא כאן נכשל האדם כישלון יסודי, כישלון בסיסי כל כך, שכל שאר הכישלונות נובעים ממנו."
* "הקיטש הוא מחיצה מתקפלת המסתירה את המוות."
* "סבינה הייתה מעדיפה לחיות בעולם כמו שהוא עם העוני והתורים האין סופיים, מאשר לחיות בעולם של אידיוטים מחייכים. האידיוטים המחייכים זקוקים לקיטש על מנת לפשט את מורכבותו הבלתי אפשרית של העולם."
* "במקום בו שולטת תנועה פוליטית אחת ויחידה ובידה כל הכוח, אנחנו מצויים מיד בממלכת הקיטש הטוטליטארי."
* "כאשר מדבר הלבה[[לב]], לא נאה שהשכל יסתור אותו. בממלכת הקיטש שולטת רודנות הלב. הקיטש מעלה בעינינו שתי דמעות, בזו אחר זו, הדמעה הראשונה אומרת: 'איזה יופי, ילדים רצים על הדשא!' הדמעה השנייה אומרת: 'איזה יופי, כמה נחמד להתרגש, עם כל האנושות, למראה ילדים רצים על הדשא!' רק הדמעה השנייה הופכת את הקיטש לקיטש. אחוות האדם על כדור הארץ יכולה להיבנות רק על הקיטש."
 
==מתוך ספריו==
שורה 35 ⟵ 62:
* "מאבק האדם בשלטון הוא מאבק ה[[זיכרון]] בשכחה"
 
===[[w:הקלות הבלתי נסבלת של הקיום|הקלות הבלתי נסבלת של הקיום]] (1984)===
 
* "עד כמה אנו חסרי מגן בפני החנופה!"
* "לבגוד משמעו לצאת מן השורות וללכת לקראת הלא נודע."
* "הכיסופים לגן העדן מייצגים את רצונו של האדם לחדול מלהיות בן אנוש."
* "הרגישות היא גיוסם המרבי של החושים: אנו מתבוננים בזולת באופן מאומץ ושומעים את הרעש הקל ביותר."
* "ישנם רעיונות שכמוהם כפיגוע."
* "כולנו נוטים לראות את העוצמה כאשמה, ואת החולשה כקורבן תמים."
* "המליצה מסוכנת: האהבה מתחילה עם מליצה."
* "החיים מתרחשים רק פעם אחת ולכן לא נוכל לקבוע לעולם איזו החלטה שלנו הייתה טובה ואיזו גרועה, משום שבמצב נתון יכולנו להחליט רק פעם אחת. לא ניתנים לנו חיים שניים, שלישיים, רביעיים שבהם נוכל להשוות החלטות שונות."
* "השתנה בטבע היא טקס דתי שבו אנו מבטיחים לאדמה לשוב אליה בשלמותנו ביום מן הימים."
* "טומאש הגיע למסקנה: לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן שתי תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו. אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה מינית (תשוקה זו נוגעת לנשים רבות). אלא בתשוקה לשינה משותפת (תשוקה זו מתייחסת לאישה אחת ויחידה)."
* "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. המבחן המוסרי האמיתי של האנושות, מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט ולחסד: בעלי-החיים. ודווקא כאן נכשל האדם כישלון יסודי, כישלון בסיסי כל כך, שכל שאר הכישלונות נובעים ממנו."
 
===אמנות הרומן - מסה (1985)===
 
* "אחדות המין האנושי: איש אינו יכול להתחמק מלשחק בו תפקיד."
* "הסופר איננו היסטוריון או נביא; הוא חוקר את המציאות."
 
===אלמוות (1990)===
 
* "דבר אינו כה חסר תועלת כמו לנסות להוכיח משהו לטיפשים."
* "בדידות: היעדר נעים של מבטים."
שורה 73 ⟵ 85:
 
===זהות (1998)===
 
* "רק מוח חריף מאוד מסוגל להפיח היגיון ברעיונות מטורפים."
 
===קיטש ===
 
* "הקיטש הוא מחיצה מתקפלת המסתירה את המוות."
* "סבינה הייתה מעדיפה לחיות בעולם כמו שהוא עם העוני והתורים האין סופיים, מאשר לחיות בעולם של אידיוטים מחייכים. האידיוטים המחייכים זקוקים לקיטש על מנת לפשט את מורכבותו הבלתי אפשרית של העולם."
* "במקום בו שולטת תנועה פוליטית אחת ויחידה ובידה כל הכוח, אנחנו מצויים מיד בממלכת הקיטש הטוטליטארי."
* "כאשר מדבר הלב, לא נאה שהשכל יסתור אותו. בממלכת הקיטש שולטת רודנות הלב. הקיטש מעלה בעינינו שתי דמעות, בזו אחר זו, הדמעה הראשונה אומרת: 'איזה יופי, ילדים רצים על הדשא!' הדמעה השנייה אומרת: 'איזה יופי, כמה נחמד להתרגש, עם כל האנושות, למראה ילדים רצים על הדשא!' רק הדמעה השנייה הופכת את הקיטש לקיטש. אחוות האדם על כדור הארץ יכולה להיבנות רק על הקיטש."
 
==מיוחס==
 
* "כאשר אנו הורגים את חלומותינו הגדולים אנו מדממים הרבה."
* "מקורו של הפחד הוא העתיד, ומי שמשתחרר מן העתיד אין לו ממה לפחד."
* "על הרומן להרוס את הוודאות."
* "הרומן הוא אויבה של המהירות; על הקורא לקרוא באטיות ולהישאר תחת השפעת הקסם של כל דף, של כל קטע ושל כל משפט."
* "התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה."
* "אם אלוהים היה רוצה שנענה לכל שאלות העיתונאים הוא היה מכניס את זה בתור הדיבר ה-11."
 
* "כבר בתחילתו של ספר בראשית אנו למדים כי האל ברא את האדם כדי להעניק לו שליטה בעולמם של הדגים, העופות וכל שאר הברואים. למותר לציין, כי את ספר בראשית כתב בן אדם, ולא סוס. אין כל דרך לדעת אם באמת העניק האל לאדם את הזכות לשלוט ביצורים אחרים. סביר יותר להניח כי האדם המציא את אלוהים כדי לקדש באמצעותו את הזכות לשלוט בפרה ובסוס, זכות שהקדים ונטל לעצמו. כן, הזכות להרוג צבי או פרה היא העניין היחיד שהמין האנושי אינו נחלק בו לעולם, אפילו במהלך העקובות שבמלחמות"
 
==קישורים חיצוניים==