מילן קונדרה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 10:
* "אם אלוהים היה רוצה שנענה לכל שאלות העיתונאים הוא היה מכניס את זה בתור הדיבר ה-11."
* "כבר בתחילתו של ספר בראשית אנו למדים כי האל ברא את האדם כדי להעניק לו שליטה בעולמם של הדגים, העופות וכל שאר הברואים. למותר לציין, כי את ספר בראשית כתב בן אדם, ולא סוס. אין כל דרך לדעת אם באמת העניק האל לאדם את הזכות לשלוט ביצורים אחרים. סביר יותר להניח כי האדם המציא את אלוהים כדי לקדש באמצעותו את הזכות לשלוט בפרה ובסוס, זכות שהקדים ונטל לעצמו. כן, הזכות להרוג צבי או פרה היא העניין היחיד שהמין האנושי אינו נחלק בו לעולם, אפילו במהלך העקובות שבמלחמות"
 
==הקלות הבלתי נסבלת של הקיום (1984)==
* "עד כמה אנו חסרי מגן בפני ה[[חנופה]]!"
* "לבגוד משמעו לצאת מן השורות וללכת לקראת הלא נודע."
* "הכיסופים לגן העדן מייצגים את רצונו של האדם לחדול מלהיות בן אנוש."
* "הרגישות היא גיוסם המרבי של החושים: אנו מתבוננים בזולת באופן מאומץ ושומעים את הרעש הקל ביותר."
* "ישנם רעיונות שכמוהם כפיגוע."
* "כולנו נוטים לראות את העוצמה כאשמה, ואת החולשה כקורבן תמים."
* "המליצה מסוכנת: האהבה מתחילה עם מליצה."
* "החיים מתרחשים רק פעם אחת ולכן לא נוכל לקבוע לעולם איזו החלטה שלנו הייתה טובה ואיזו גרועה, משום שבמצב נתון יכולנו להחליט רק פעם אחת. לא ניתנים לנו חיים שניים, שלישיים, רביעיים שבהם נוכל להשוות החלטות שונות."
* "השתנה בטבע היא טקס דתי שבו אנו מבטיחים לאדמה לשוב אליה בשלמותנו ביום מן הימים."
* "טומאש הגיע למסקנה: לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן שתי תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו. אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה מינית (תשוקה זו נוגעת לנשים רבות). אלא בתשוקה לשינה משותפת (תשוקה זו מתייחסת לאישה אחת ויחידה)."
* "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. המבחן המוסרי האמיתי של האנושות, מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט ולחסד: בעלי-החיים. ודווקא כאן נכשל האדם כישלון יסודי, כישלון בסיסי כל כך, שכל שאר הכישלונות נובעים ממנו."
* "הקיטש הוא מחיצה מתקפלת המסתירה את המוות."
* "סבינה הייתה מעדיפה לחיות בעולם כמו שהוא עם העוני והתורים האין סופיים, מאשר לחיות בעולם של אידיוטים מחייכים. האידיוטים המחייכים זקוקים לקיטש על מנת לפשט את מורכבותו הבלתי אפשרית של העולם."
* "במקום בו שולטת תנועה פוליטית אחת ויחידה ובידה כל הכוח, אנחנו מצויים מיד בממלכת הקיטש הטוטליטארי."
* "כאשר מדבר ה[[לב]], לא נאה שהשכל יסתור אותו. בממלכת הקיטש שולטת רודנות הלב. הקיטש מעלה בעינינו שתי דמעות, בזו אחר זו, הדמעה הראשונה אומרת: 'איזה יופי, ילדים רצים על הדשא!' הדמעה השנייה אומרת: 'איזה יופי, כמה נחמד להתרגש, עם כל האנושות, למראה ילדים רצים על הדשא!' רק הדמעה השנייה הופכת את הקיטש לקיטש. אחוות האדם על כדור הארץ יכולה להיבנות רק על הקיטש."
 
==מתוך ספריו==
* "החיקוי ההיתולי האם איננו גורלו הנצחי של האדם?" ~ החיים הם במקום אחר (1969)
* "רק מוח חריף מאוד מסוגל להפיח היגיון ברעיונות מטורפים."~ זהות (1998)
* "ההומור והדת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת." ~ צוואות נבגדות (1993)
* "האדם חפץ בנצחיות, אך אין בכוחו להשיג אלא תחליף מלאכותי: רגע של התפעלות." ~ צוואות נבגדות (1993)
* "אחדות המין האנושי: איש אינו יכול להתחמק מלשחק בו תפקיד." ~ אמנות הרומן - מסה (1985)
* "הסופר איננו היסטוריון או נביא; הוא חוקר את המציאות." ~ אמנות הרומן - מסה (1985)
 
===הבדיחה (1967)===
 
* "האופטימיזם הוא האופיום של המין האנושי."
* "אין אלה האויבים אלא הידידים המטילים עלינו את עונשה של הבדידות."
* "אנו חושקים תמיד בתאווה במה שאינו ניתן להשגה."
 
===אהבות מגוחכות (1968)===
* "משמעות החיים היא למצוא בהם שעשוע."
 
* "אומללתו הגדולה ביותר של גבר היא נישואים מאושרים ללא תקווה לגירושים."
* "משמעות החיים היא למצוא בהם שעשוע."
* "כאשר אנו משחקים אין אנו חופשיים, כי בעבור השחקן המשחק הוא מלכודת."
 
===מחול אחרון ופרידה (1976)===
===החיים הם במקום אחר (1969)===
 
* "החיקוי ההיתולי האם איננו גורלו הנצחי של האדם?"
 
===מחול אחרון ופרידה (1976)===
 
* "התענוג הגדול ביותר הוא להיות נערץ."
* "למאמינים יש חוש חד וחריף לביים את הנִסים."
שורה 53 ⟵ 35:
* "להגיע לכלל מסקנה שאין הבדל בין האשם ובין הקרבן פירושו לאבד כל תקווה. ולזאת ייקרא גיהנום".
 
===ספר הצחוק והשכחה (1979)===
 
* "אין אנו רוצים להיות אדונים לעתידנו, אלא כדי להיות מסוגלים לשנות את עברנו."
שורה 62 ⟵ 44:
* "מאבק האדם בשלטון הוא מאבק ה[[זיכרון]] בשכחה"
 
==הקלות הבלתי נסבלת של הקיום (1984)==
* "עד כמה אנו חסרי מגן בפני ה[[חנופה]]!"
* "לבגוד משמעו לצאת מן השורות וללכת לקראת הלא נודע."
* "הכיסופים לגן העדן מייצגים את רצונו של האדם לחדול מלהיות בן אנוש."
* "הרגישות היא גיוסם המרבי של החושים: אנו מתבוננים בזולת באופן מאומץ ושומעים את הרעש הקל ביותר."
* "ישנם רעיונות שכמוהם כפיגוע."
* "כולנו נוטים לראות את העוצמה כאשמה, ואת החולשה כקורבן תמים."
* "המליצה מסוכנת: האהבה מתחילה עם מליצה."
* "החיים מתרחשים רק פעם אחת ולכן לא נוכל לקבוע לעולם איזו החלטה שלנו הייתה טובה ואיזו גרועה, משום שבמצב נתון יכולנו להחליט רק פעם אחת. לא ניתנים לנו חיים שניים, שלישיים, רביעיים שבהם נוכל להשוות החלטות שונות."
* "השתנה בטבע היא טקס דתי שבו אנו מבטיחים לאדמה לשוב אליה בשלמותנו ביום מן הימים."
* "טומאש הגיע למסקנה: לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן שתי תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו. אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה מינית (תשוקה זו נוגעת לנשים רבות). אלא בתשוקה לשינה משותפת (תשוקה זו מתייחסת לאישה אחת ויחידה)."
* "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. המבחן המוסרי האמיתי של האנושות, מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט ולחסד: בעלי-החיים. ודווקא כאן נכשל האדם כישלון יסודי, כישלון בסיסי כל כך, שכל שאר הכישלונות נובעים ממנו."
* "הקיטש הוא מחיצה מתקפלת המסתירה את המוות."
* "סבינה הייתה מעדיפה לחיות בעולם כמו שהוא עם העוני והתורים האין סופיים, מאשר לחיות בעולם של אידיוטים מחייכים. האידיוטים המחייכים זקוקים לקיטש על מנת לפשט את מורכבותו הבלתי אפשרית של העולם."
* "במקום בו שולטת תנועה פוליטית אחת ויחידה ובידה כל הכוח, אנחנו מצויים מיד בממלכת הקיטש הטוטליטארי."
* "כאשר מדבר ה[[לב]], לא נאה שהשכל יסתור אותו. בממלכת הקיטש שולטת רודנות הלב. הקיטש מעלה בעינינו שתי דמעות, בזו אחר זו, הדמעה הראשונה אומרת: 'איזה יופי, ילדים רצים על הדשא!' הדמעה השנייה אומרת: 'איזה יופי, כמה נחמד להתרגש, עם כל האנושות, למראה ילדים רצים על הדשא!' רק הדמעה השנייה הופכת את הקיטש לקיטש. אחוות האדם על כדור הארץ יכולה להיבנות רק על הקיטש."
 
===אלמוות (1990)===
===אמנות הרומן - מסה (1985)===
* "אחדות המין האנושי: איש אינו יכול להתחמק מלשחק בו תפקיד."
* "הסופר איננו היסטוריון או נביא; הוא חוקר את המציאות."
 
===אלמוות (1990)===
* "דבר אינו כה חסר תועלת כמו לנסות להוכיח משהו לטיפשים."
* "בדידות: היעדר נעים של מבטים."
שורה 75 ⟵ 69:
* "סקרי דעת הקהל הפכו למציאות העליונה, או אם לומר זאת אחרת: הם הפכו לאמת עצמה."
 
===צוואותההנאה נבגדותשבאטיות (1993)===
 
* "ההומור והדת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת."
* "האדם חפץ בנצחיות, אך אין בכוחו להשיג אלא תחליף מלאכותי: רגע של התפעלות."
 
===ההנאה שבאטיות (1993)===
 
* "דבר אינו מעליב יותר מאשר חוסר יכולת למצוא תשובה הולמת ללעג קטלני."
* "קיים קשר חשאי בין האיטיות והזיכרון, בין המהירות והשיכחה. נחשוב על מצב שגרתי מאין כמוהו: אדם צועד ברחוב. לפתע פתאום הוא רוצה להיזכר בדבר מה, אך הזיכרון חומק ממנו. באותו רגע, הוא אוטומטית מאט את צעדו. לעומת זאת, מישהו שמנסה לשכוח אירוע מצער שחווה לא כבר יגביר שלא מדעת את קצב ההליכה שלו, כאילו ביקש להתרחק במהירות ממה שעדיין נמצא קרוב מדי בזמן. במתמטיקה הקיומית מופיע הניסיון הזה בצורת שתי משוואות פשוטות: דרגת האיטיות עומדת ביחס ישר לעוצמת הזיכרון; דרגת המהירות עומדת ביחס ישר לעוצמת השיכחה".
 
===זהות (1998)===
* "רק מוח חריף מאוד מסוגל להפיח היגיון ברעיונות מטורפים."
 
==קישורים חיצוניים==