חנה לסלאו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1:
[[קובץ:Hana Laszlo.jpg|ממוזער|200px|חנה לסלאו, 2004]]
'''[[w:חנה לסלאו|חנה לסלאו]]''' (נולדה ב־14 ביוני 1953) היא [[שחקנית]], מנחת [[טלוויזיה]], סטנדאפיסטית, קומיקאית וזמרת [[ישראל|ישראלית]].
 
* "תמיד עשיתי צרות, לא הלכתי בתלם אף פעם, כולם ידעו את זה. גם בילדותי אני זוכרת את עצמי עומדת על שלי. זו סוג של מלחמת הישרדות. כבר אז לא הבנתי את המשפט 'את בת ואת לא יכולה', לא חשבתי שיש משהו שאני לא יכולה. לא האמנתי שיש משהו שאני לא יכולה לעשות. רציתי ללמוד משחק וההורים שלי לא הסכימו, אז עשיתי להם דווקא. למזלי נולדתי פרי ספיריט, הישר לתוך המהפכה המינית. הבגרות שלי הייתה לתוך מהפכת הגלולה, לתוך החופש, הפיס אנד לאב, חוויתי בארץ את חופש המין. ולכן גם כשזה הלך לכיוון הקריירה, אנחנו מדברות על סטנדאפ באמצע שנות ה־80 עמדתי על במה ודיברתי על סקס ולא הרגשתי שיש איזושהי בעיה עם זה. אנשים צחקו מאוד והרבה אחרים אמרו 'וואו, היא וולגרית וגסת רוח ומנבלת את הפה'... אבל אני לא ראיתי בזה שום בעיה היו דברים מצחיקים בסקס שאף אחד לא דיבר עליהם. זה היה מביך. לדבר על זה היה חלק מהשחרור, כמו לדבר על גירושים." ~ על הילדות שלה שהשפיעה על עיצוב הקריירה שלה (אור סופר, [http://www.onlife.co.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/108151/%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A9-%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 חנה לסלאו: אני פרש בודד, תמיד הייתי], באתר onlife,{{כ}} 16 במרץ 2016)
שורה 8:
* "אחרי [[השואה]] אבא שלי נורא רצה לנסוע לאמריקה. לו ולאמא שלי כבר היו אישורים להיכנס ל[[ארצות הברית]], אבל היא לא הסכימה. היא אמרה, לא תהיה שואה נוספת בשבילי. אני אחיה רק במדינה שהיא שלנו. אני זוכרת את אבא שלי מתלונן הרבה 'בשביל מה הייתי צריך להגיע לפקקטע מדינה הזאת?' הוא לא היה אדם נרגן ומריר, אלא איש רוטן. סבתא זפטה מבוססת עליו. למרות הרטינות והעצב והשבר ואושוויץ, הוא היה איש מצחיק. כזה שיודע לייצר הומור. בסך הכול אני מאוד אוהבת את המדינה שלנו, ועם השנים היא ממש גורמת לי להתרגש, לפעמים עד סף בכי. אני מאמינה בגלגולים. בגלגול הקודם חייתי ב[[צרפת]], אחרת איך תסבירי את הצרפתית הטובה שלי? בגלגול הבא אני אנצל את כל הקילומטרז' שצברתי ואהיה שחקנית בהוליווד. אלך עד הסוף." ~ על ההשראה לדמות סבתא זפטה (נעמה לנסקי, [http://www.israelhayom.co.il/article/294835 קרחנה], באתר ישראל היום, 3 ביולי 2015)
* "חשבתי שהתחיל פה מייד ירי דו־כיווני מהיר מדי. שלפו משני הצדדים, בלי לספור עד עשר. אני חושבת שכולם צריכים רגע לרדת מהעצים שהם טיפסו עליהם ולתת הזדמנות. להוריד את הלהבות ולאפשר ל[[מירי רגב]] קודם כול ללמוד היטב את השטח. מה שמדאיג אותי הוא שאמירות וצעדים קטנים יתגלו כמדרון חלקלק שמסכן את הדמוקרטיה. מזה אני מאוד דואגת. ואז באמת נצטרך לצאת לרחובות. מדינה לא יכולה להתקיים בלי תרבות. לא מדובר במותרות או בתחום שרלוונטי רק לחלק מהאוכלוסייה. אוי ואבוי אם ינגסו לנו באסקפיזם, בנשמה, ברוח. החיים פה מספיק קשים, מאיימים ואפורים... הכול מתמוטט, הכול מושחת. המשטרה, והפרקליטות, וחברי הכנסת, ו[[אהוד אולמרט|אולמרט]], ו[[משה קצב|קצב]]. היה לי מערכון שבו קלרה הייתה מנקה ותוך כדי מפצחת גרעינים, מפזרת אותם סביבה ואז רוטנת, 'כמה שמנקים, נשאר פה מלוכלך', כשהיא מכוונת גם למדינה. חלפו למעלה משלושים שנה, והמערכון הזה עדיין רלוונטי. קלרה אמרה שצריך לקחת את המדינה ולנער אותה חזק חזק מהמרפסת. הייתי מעלה את זה גם היום. בחיי, כמה חוכמת חיים יש בקלרה." ~ על מלחמת התרבות במדינת ישראל ועל השחיתות (נעמה לנסקי, [http://www.israelhayom.co.il/article/294835 קרחנה], באתר ישראל היום, 3 ביולי 2015)
* "מסתבר שכישרון זה דבר שמזהים אותו בכל העולם והוא לא קשור לשפה או ליופי."
* "אני חושבת שאנחנו לא פחות מוכשרים מאחרים, זה רק שנולדנו במזרח התיכון. יש מגבלת שפה אבל גם עם זה אפשר לחצות גבולות. אני לא צריכה הכשר בד"ץ על הכישרון שלי."
 
== מתוך מערכונים ==
שורה 18 ⟵ 20:
[[קטגוריה:שחקנים ישראלים]]
[[קטגוריה:בדרנים ישראלים]]
[[קטגוריה:מנחי טלוויזיה ישראלים]]