חולית (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Risto hot sir (שיחה | תרומות) Not from the novel |
עריכה |
||
שורה 1:
'''[[w:חולית (ספר)|חולית]]''' הוא רומן מדע בדיוני משנת 1965 מאת הסופר [[w:פרנק הרברט|פרנק הרברט]]. עובד לסרט קולנוע בשנת 1984 ובשנת 2021.
{{מפריד}}
* "התקווה מחשיכה את עין המתבונן."▼
* "הדרך הקלה מובילה למטה, אל הניוון."▼
* "כובד אבן ונטל החול – וכעס אויל כבד משניהם."▼
* "בני אנוש, כמעט תמיד בודדים הם."▼
* "אל לי לפחוד. ה[[פחד]] הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. אעמוד בפני פחדי. אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על־פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו. במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני אוותר." ~ הלחש נגד הפחד של בנות גשרית ( תורגם לעברית על־ידי עמנואל לוטם)
* "עוני היא צורת החיים הטבעית של האדם."
* "המתחרים בכוח המסוכנים ביותר לכל אורגניזם, הם בני מינו שלו. יש להם אותם הצרכים היסודיים. הצמיחה מוגבלת על ידי אותו צורך המצוי בכמות המזערה ביותר. התנאי הפחות נוח מכול הוא הקובע את שיעור הצמיחה."
* "רואה הנולד מעצב לו יקום פנימי מוקרן להפקת הסתברויות חיצוניות חדשות מתוך כוחות שאינם מובנים."
* "ההיסטוריונים מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד."
* "זהו גורלכם, [[שיכחה]]. את כל הלקחים הנושנים של החיים, אתם מאבדים וקונים ומאבדים ושוב קונים."
* "כל הדתות המאורגנות ניצבות בפני בעיה משותפת, נקודת תורפה שדרכה נוכל לחדור ולהטות אותן לצרכינו; כיצד מבדילים בין יומרת שווא לבין התגלות אלוהית?"
* "תמיד רוצים האנשים בדבר מה שהוא מעבר להנאה המיידית, או אף מעבר לאותה תחושה עמוקה יותר הקרויה אושר"
* "הבירוקרטיה הורסת את היוזמה. אין שנוא על הבירוקרט יותר מן החידוש, ובייחוד אותו חידוש שתוצאותיו משופרות מתוצאותיהן של השיגרות הנושנות." השיפורים מוקיעים תמיד את העומדים בראש הסולם כשלומיאלים, ומי ישמח להיראות כשלומיאל?"
* "[[חירות]] ודרור הם מושגים סבוכים. שורשיהם נעוצים ברעיונות דתיים על אודות רצון חופשי, והם סמוכים אצל מיסטיקת השליט, המגלומת במונארכים מוחלטים. בלי מונארכים מוחלטים המעוצבים בצלם האלים העתיקים והשולטים מכח אמונה בחסדי שמיים, לא היו החירות והדרור זוכים כלל במשמעותם דהיום. רעיונות אלה חבים את עצם קיומם לדוגמאות של שעבוד הלקוחות מן העבר, והכוחות המקיימים רעיונות מעין אלה ישתחקו, אם לא יתרעננו כפעם בפעם בלקחים דרמטיים או בשעבודים חדשים." (פסח כמשל ע"ב)
* "הלא תובעת לעצמה הדת זכות יוצרים על הבריאה מזה עידן ועידנים?"
* "הדעת מצווה על הגוף והגוף מציית. הדעת מצווה על עצמה ונתקלת בהתנגדות."
שורה 27 ⟵ 24:
* "ברובה, המשמעת היא משמעת סמויה, המיועדת לא לשחרר אלא להגביל. אל תשאלו "למה"." הישמרו מפני "כיצד". "למה" מוליך בהכרח לפירכה. "כיצד" לוכד אתכם ביקום של סיבה ומסובב. זה כזו מתכחשים לאינסופי. היקום הוא כפי שהוא משום שהמאמין בחר לראותו כזה."
* "האנרגיה הזאת [הדת] זקוקה למוצא. בלום אותה והיא תיעשה מסוכנת להחריד. שנה את כיוונה והיא תגרוף את כל העומד בדרכה. זה הסוד העילאי של כל הדתות."
* "מבנה האמונה יוצר מסנן ההופך תוהו-ובוהו לסדר."
* "להערכתי, מתקנים חברתיים יצרו אומללות רבה יותר מכל כוח אחר בהיסטוריה האנושית. הראו לי את מי שאומר 'יש לעשות כך וכך' ואראה לכם ראש מלא כוונות זדון שאין להם מוצא אחר. מה שעלינו לחתור אליו - תמיד! - הוא למצוא את הזרימה הטבעית ולנוע עמה."
▲* "ההיגיון הוא קורבנו הראשון של הרגש."
▲* "התקווה מחשיכה את עין המתבונן."
▲* "הדרך הקלה מובילה למטה, אל הניוון."
▲* "כובד אבן ונטל החול – וכעס אויל כבד משניהם."
▲* "בני אנוש, כמעט תמיד בודדים הם."
* "הנכנע הוא השולט: קנה־הסוף נכנע לרוח ומוסיף לשגשג, עד שיום אחד יהיו קנים רבים, מחסום בפני הרוח."
* "בפוליטיקה, החצובה המשולשת היא הפחות יציבה מכל המבנים."
| |||