מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 23:
* "יש מעשי אמנות שניכר בהם הרצון להכניע את הכוחות האפלים הדרים בחובו של היוצר, אך יש בהם שדווקא נחשפים בהם דווקא כוחות אלה עצמם."
* "אי אפשר ל[[עולם]] בלי אדם ואי אפשר ל[[אדם]] בלי עולם. שניהם עומדים זה לעומת זה כתמהים ומחכים."
==מתוך סיפוריו הקצרים==▼
* "מי יכיר את נפשה? מי עבר על סף חדרה בעת שישבה מלאה תימהון וגעגועים? לרוב הפסיקה בקריאתה והסתכלה בעד החלון על האילנות המחרישים." ~ 'החברה'▼
* "בוודאי [[אושר|מאושר]] היה. הוא לא צריך לרדוף אחרי אהבים, להתגעגע ולצמוא לנפש רחוקה. אהבת אישה יודעת כל מסתרי האהבה וחמודותיה לו בבית." ~ '[[קנאת אחים]]'▼
* "הוא ידע, כי לב האלמנה תנהה אחריו. ידע, כי שוב תחפש קִרבתו. ידע, כי על משכבה בלילות לא פעם אחת תתעורר ותבקש חזותו. וכך היה!" ~ '[[קנאת אחים]]'▼
* "בכל מה שעיניו רואות, הוא רואה את צד השירה שבדבר. פנים יפים, קול נעים, אילן ירוק, שמי תכלת, צאת השמש. הוא מבין ומקשיב." ~ '[[שתי שנים ומחצה]]'▼
* "לה חלומות שעוד לא תדע אותם, נתיבות שלא ראתה אותן ואליהן היא מתגעגעת... לרקד היא חפצה לפעמים, לקפץ ולדלג; כל אשר בה סוער, כל אשר בה מתעורר ומשתוקק." ~ 'בבית אביה'▼
* "היא התודעה לתלמיד צעיר איש־מחשבות, ויהיו שניהם הוגים בתורת ההכרה ובמשפטי ההגיון ואת כל הדבר הקשה היו משננים יחד; ובין כה וכה החלו גם להיות אוהבים זה את זה." ~ 'השניים'▼
==מרים (רומן) (1920)==
שורה 37 ⟵ 29:
* "הנך טועה במספר קטן והנה ממספר הכולל סכום רב נחסר. מי שאינו מומחה באלה ישתגע למראה המון המספרים; ומי שרגיל בכך יחשוב בקלות, יחשוב אך פעם אחת ולא פעמַיים ושלוש. לא רק לפלפולי ה[[תלמוד]] יש צורך בהשׂגה ובכשרון; יש מוחות מסוגלים גם לחשבון."
* "ומי פילל, שזה העלם יהיה באחרית הימים לסוחר הגון בלַדינה העיר ולאדם מכובד מאוד. למזל רוב נתיבות, ואַל ידרוש ממני הקורא לנהלו לאט לאט בכל הדרך, אשר בו הלך וכבש לו הנער יסוד נאמן בחיים. לתכלית זו עלי יהיה לכתוב רומן בתוך רומן. ולו אך מלאכת האחד אספיק."
▲==מתוך סיפוריו הקצרים==
▲* "לה חלומות שעוד לא תדע אותם, נתיבות שלא ראתה אותן ואליהן היא מתגעגעת... לרקד היא חפצה לפעמים, לקפץ ולדלג; כל אשר בה סוער, כל אשר בה מתעורר ומשתוקק." ~ 'בבית אביה'
▲* "היא התודעה לתלמיד צעיר איש־מחשבות, ויהיו שניהם הוגים בתורת ההכרה ובמשפטי ההגיון ואת כל הדבר הקשה היו משננים יחד; ובין כה וכה החלו גם להיות אוהבים זה את זה." ~ 'השניים'
▲* "מי יכיר את נפשה? מי עבר על סף חדרה בעת שישבה מלאה תימהון וגעגועים? לרוב הפסיקה בקריאתה והסתכלה בעד החלון על האילנות המחרישים." ~ 'החברה'
{{דף מורחב|קנאת אחים}}
▲* "בוודאי [[אושר|מאושר]] היה. הוא לא צריך לרדוף אחרי אהבים, להתגעגע ולצמוא לנפש רחוקה. אהבת אישה יודעת כל מסתרי האהבה וחמודותיה לו בבית."
▲* "הוא ידע, כי לב האלמנה תנהה אחריו. ידע, כי שוב תחפש קִרבתו. ידע, כי על משכבה בלילות לא פעם אחת תתעורר ותבקש חזותו. וכך היה!"
{{דף מורחב|שתי שנים ומחצה}}
▲* "בכל מה שעיניו רואות, הוא רואה את צד השירה שבדבר. פנים יפים, קול נעים, אילן ירוק, שמי תכלת, צאת השמש. הוא מבין ומקשיב."
* "מי שאינו יכול לחוקק חוקים לעצמו בל יערער את ה[[חוק]]ים שעברו אליו בירושה, שכן מוטב להלך על קביים מאשר להיוותר ללא כל משענת."
==נאמר עליו==
שורה 42 ⟵ 49:
* "סגנונו של ברדיצ'בסקי הוא מוסיקה צרופה, ומשפט אחד מתוך סיפוריו מכריע תשעים קילו של הספרות הישראלית העכשווית." ~ [[פנחס שדה]]
* "על ברדיצ'בסקי אני יכול לדבר כמו שמדברים על קרוב רחוק; נאמר – על דוד שלא זכיתי להכירו אישית... אני קורא את סיפוריו בסקרנות, בכבוד ובתימהון, ובשעת הקריאה איזו פעימה 'גֶנֶטית' בתוכי מעידה על הקִרבה הרחוקה." ~ [[עמוס עוז]]
▲* '''[[קנאת אחים]]'''
▲* '''[[שתי שנים ומחצה]]'''
{{מיון רגיל:ברדיצ'בסקי, מיכה יוסף}}
| |||