גלעד הירשברגר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
עריכה
 
שורה 5:
* "ה[[אדם]] מנסה כל העת לשמור על האיזון העדין שבין קידום העצמי לבין הקבלה על ידי אחרים."
* "ניתן לדמות את האדם כעומד על ציר שבקצהו האחד הצרכים האנוכיים שלו ובקצה השני הצורך הבסיסי בשייכות ובקשר. האדם מנסה כל העת לשמור על האיזון העדין שבין קידום העצמי לבין הקבלה על ידי אחרים."
* "מחד לאדם יש משאלה נרקיסיסטית להתפשט במרחב באופן בלתי מוגבל, ולהתבלט כיצור ייחודי ומיוחד בטבע בניסיון נואש להתגבר על ה[[מוות]]המוות. מאידך, יש לו [[כמיהה]] להתחבר ולהתמזג עם אחרים מתוך אימת ה[[בדידות]]."
* "המחקר מגלה שקשב הוא משאב מוגבל כך שבשעה שאנו מפנים קשב לאינפורמציה מסוימת, אנו לא מעבדים, או מעבדים בצורה חלקית אינפורמציה אחרת."
* "ישנם ממצאים רבים ומתוקפים המעידים על ההשפעה המשמעותית של גירויים אקראיים הנמצאים בשולי התודעה על התנהגויות אנושיות רבות כגון התנהגות תוקפנית, עזרה לזולת, ויחסים בין־אישיים ובין־קבוצתיים."
שורה 18:
* "המחקר האמפירי הבודק את ניהול אימת המוות מוצא שדי באזכור קל של המוות כדי לגרום לאנשים לדבוק ביתר שאת במנגנונים הסימבוליים המגנים עליהם מפני אימה זו כמו: תפיסות עולם תרבותיות, ערכים, ואמונות."
* "על פי תאוריית ניהול האימה, התנהגויות של עזרה, מתן תמיכה וחמלה כלפי הזולת הן אמצעי דרכו האדם מתקף את תפיסת העולם התרבותית שלו, מחבר את עצמו לישות גדולה ואלמותית, ומפוגג ולו במעט את החרדות הקיומיות שלו."
* "חיבור לישויות סימבוליות כמו עם, [[מדינה]], וקבוצה דתית מקנה את התחושה שמשהו מאיתנו, חלק כלשהו מהעצמי שלנו, ישרוד את המוות הפיסי... התחושה הזו של אלמוות סימבולי מקנה לאדם תחושת נצח ומשמעות, המאפשרים לו לחיות חיים רגועים יחסית מבלי שיהיה נתון לאימת מוות מתמדת."
 
==ראו גם==