איך לחיות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
 
הרחבה
שורה 3:
* "צריך להשאיר בחיים רק את הרצון הצלול ביותר ולזנוח את יתר הציפיות."
* "אני ניזון רק מרעיונות ומדמיונות. אני מחכה למשהו שאיני יודע מהו."
* "הרשיתי לעצמי לטעות יותר מדי זמן. יותר מדי זמן הרשיתי לַפּחד להכתיב את חיי. יותר מדי זמן פחדתי."
* "לנשום את הרגע הזה במלואו – שלווה שקילפו ממנה את הזמן. כולך [[זיכרון]]. זיכרון וחלומות. היומיומי הולך ומתמעט. הזיכרון השתלט על הכול, אפילו על הגעגועים."
* "אי השקט מתחיל עם הסימנים הראשונים של היום, כשהחיים מתחילים להתמלא ואתה חש את מלוא תוקפּם: עד כמה אתה מסתיר מעצמך את האמת. עד כמה אתה מאוים, ואיך האור מרמה."
שורה 9 ⟵ 10:
* "עולם שבו הזמן לא שוקע, עם הרים וים, ורחש עצים שנשמע כמו אִוושת גלים. כל מה שנותר לי לעשות הוא לטלפן, לקבוע, והשער ייפתח."
* "עיקר הצער שיש לאדם נובע מאי יכולתו להסתכל על התכלית, שכולה טוב. כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל את הייסורים."
* "יש צעדים שחייבים לעשות, אבל פשוט לא עומדים בהם, ואז אתה חצי חי: החלק החלש חי, מנסה להתקיים בפני עצמו, בנכותו, בלי שירגישו שזו נכות, בלי שירגישו שזה חצי חיים."
* "זה מה שקורה כשאתה דורש מהחיים יותר ממה שהם מסוגלים לתת. יותר מלחם, מיין, יותר מאהבה וילדים, יותר מבריאות ונוחיות, יותר מבילוי ובידור. יותר. מה זה היותר הזה? [[זמן]], עוד זמן. נצח. המלחמה היא על הדרך להרוויח זמן. להאריך ככל האפשר את המסע אל עולם המתים."
* "הדרך אל האמונה נפתלת, חמקמקה, רחוקה – כמו האישה שהשתוקקת כל חייך להשיג. גם אם נדמה לפעמים שהאמונה מוציאה את האדם מהסמטאות שבהן הוא משוטט ללא תכלית – היא המותרות הכי גדולים שאדם מרשה לעצמו. באמונה יש מי שמחבק, יש מי ששומר, יש מי שממתיק את השינה."
* "החיים הם הסתרה של האל. רק [[ספר]]ים מסוימים אינם מסתירים, או לפחות מנסים לגלות היכן האל מסתתר. לכן אני מבלה במחיצתם של הספרים האלה כמה שיותר."
* "תמיד הילד החבוק מרגיע את הדם מתחת להר הגעש של הרגש. צריך להודות, גאולה היא יבשת אבודה, אנחנו נידונים לחיות בלעדיה. התנאי היחיד להיגאל הוא לגאול. הדרך היחידה להיוושע היא להושיע."
* "הלקח הבולט מחיי החדשים הוא שאם יש בעולם רדוף העתידים שלנו מקלט בטוח, הוא שוכן בהווה המוחלט של הילד."