כוכב הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 4:
==מתוך הספר==
* "מן ה[[מוות]], מאימת המוות, מתחילה כל הכרת המכלול."
* "על [[אלוהים]] אין אנו יודעים כלום. אבל אי ידיעה זו אי ידיעה על אלוהים היא."
* "
* "ה[[הווה]] חולף לא משום שהעבר מסיט אותו, אלא משום שהעתיד סוחף אותו."
* "אהבת האל לאדם היא הציווי לאהבת העולם. אהבת האדם את אלוהים מתבטאת באהבתו את האחר. כך משתלבים הצו 'ואהבת את ה' אלוהיך' והצו 'אהבת לרעך כמוך'."
* "המציאות אינן ניתנות להתחלף. היסודות שמצאנו בהתבודדותם אין להם סדר, אין ביניהם מוקדם ומאוחר. אבל כשם שכל מקרה ומאורע בודד יש להם הווה משלהם, עבר משלהם ועתיד משלהם, ולא ניתן להכרה ולהשגה בלעדיהן, ואם ניתן, רק בסירוס, כך גם כללות המציאות, שהיא המסילה. גם לה עבר ועתיד משלה, עבר מתמיד אמנם ועתיד נצחי. לדעת את האל, את העולם ואת האדם
* "אמנם כן נפרדים הם ובהפרדת הכרנום בעולם השבירה, בעולם ה'יסודות'. אך במציאות, אשר רק היא, ולא המהות, עולה בנסיוננו, אנו גושרים על הפרדה זאת, וכל ניסיון שאנו מנסים הנהו ניסיון של גשירה כזאת. נבוא להשיג את האל והנהו מסתתר. את האדם, את עצמנו, והנהו סגור. את העולם והנהו חידה גלויה. רק ביחסיהם, רק בבריאה בהתגלות ובגאולה, המה נפתחים."
* "דבר אחרון זה אינו אחרית... כי אם ראשית. מה קשה היא ראשית זו! מה קשות הן כל התחלות! ... 'הצנע לכת עם אלוהיך'
* "אלמלא היו [[סנדלר|סנדלרים]] בעולם, היו בני האדם הולכים יחפים, אבל הולכים היו. ואולם אלמלא היו [[אמנות|אמנים]] הייתה האנושות בגדר בעל מום, כי חסרה הייתה השפה שקודם להתגלות, אשר בזכות קיומה בלבד ניתן לה להתגלות להיכנס בשעה מן השעות לתוך הזמן בתור התגלות היסטורית ולהוכיח עצמה שם כמשהו שכבר ישנו מאז ומקדם." ~ עמ' 221
* "הואיל ובנצח נאלם הדיבור בשתיקת יחד בלב אחד – שכן רק ב[[שתיקה]] מאוחדים בני אדם, שהדיבור מאחד, אבל המאוחדים שותקים." ~ עמ' 332
* "צריך שהדיבור עצמו יוליך את האדם עד שילמד לשתוק בצוותא, וראשיתו של חינוך זה הוא שילמד לשמוע."<ref>הרב [[
* "אתאיזם כגון זה של [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] לא נראה עוד בתולדות הפילוסופיה. ניטשה הוא ההוגה הראשון שאינו שולל את מציאות האלוהים אלא, ממש לפי עצם השימוש התיאולגי של המילה, 'כופר' בו." ~ עמ' 60
* "התגלות היא לעולם הערובה לכניסתו [של האדם] אל הנצח." ~ עמ' 288
* "כי אכן הלשון היא המוהר של הבורא לאנושות, ויחד עם זה הנכס המשותף של בני אדם, שלכל אחד ואחד חלק בו, וכן חותם האנושות באנוש. הלשון מבראשית היא, בדברו נעשה האדם לאדם." ~ עמ' 147
שורה 22:
==נאמר עליו==
* "מלאכת מחשבת פילוסופית ותיאולוגית כאחת. הספר מציג את חוויית המציאות שלנו כמורכבת מקשרינו עם האל, העולם ובני אדם אחרים, קשרים שדרכם אנו שואפים לאחדות גואלת ומשלימה. הספר נפתח בהכרה בפחד המוות כמפתח להבנת הקיום האנושי." ~ פרופ' בנימין פולק
* "אצל רוזנצווייג נעשה מושג הגאולה לחילוני, והופך למעשה ידי אדם. כדי שהגאולה אכן תהיה גאולת עולם, לא די באהבה כאקט אינדיבידואלי של אדם אחד לאדם אחר. האהבה צריכה להפוך למפעל של קהילה שלמה. הסינתזה בין המחשבה הטהורה (תיזה) המיוצגת בשלושת היסודות של העולם הקדמון ובין האנטיתזה של האמונה (המסילה), או הזרם היחיד, היא היוצרת את כוכב הגאולה,
==הערות שוליים==
| |||