|
== קארפזאנו (2021) ==
* ״יותר"יותר מכך שהמתין לסוף יום העבודה, המתין שיומו יוכל סוף סוף להתחיל או שחיושחייו יוכלו לצאת לדרכם, שוב לא היתה זו המתנה מודעת, כזו שגורמת לאדם לתהות אודות מושא המתנתו, היתה זו המתנה הגיונית שעיקרה הקרבה אלטרואיסטית של היום למען יום המחר, המחר חשוב בהרבה מהיום. ״"▼* ״...כמה תמונות של מתאגרפים איטלקים ומהפכנים ספרדים נחו בחוסר שקט מעל מכונת הקפה. מי שפעם נלחמו בתעוזה עתה ביקשו להתחמם באדי משקאות נפוצים.״
* ״עדיף לי קארפזאנו על פני כל ג'וליאן חשב וביטל כל ספק של פלומת סנטר.״
* ״גם בימי ראשון לא מצא קארפזאנו חשיבות רבה בלשבח את בני האדם החיים בתקופתו ובחברתו, אך קיווה במקום נסתר כלשהו בלבו שהוא עצמו יהיה מושא לשבח בפי דורות העתיד.״
* ״את מרבית ימות השבוע היה קארפזאנו מעביר בהמתנה. לא המתנה מודעת, כזו שגורמת לאדם לתהות אודות מושא המתנתו, אלא המתנה עסוקה שכזו ששקולה לתרדמת. המתנה לרגע הבא שיוביל ודאי לרגע הבא, אין זה כלל משנה באם הרגע הזה יהיה בעל משמעות יתרה מזה שקדם לו.״
▲* ״יותר מכך שהמתין לסוף יום העבודה, המתין שיומו יוכל סוף סוף להתחיל או שחיו יוכלו לצאת לדרכם, שוב לא היתה זו המתנה מודעת, כזו שגורמת לאדם לתהות אודות מושא המתנתו, היתה זו המתנה הגיונית שעיקרה הקרבה אלטרואיסטית של היום למען יום המחר, המחר חשוב בהרבה מהיום.״
* ״...את מרבית חיו בילה קארפזאנו בהמתנה. בהמתנה לשלב הבא בחייו בו יוכל לחדול מלהמתין. בית הספר היסודי היה המתנה מייגעת לשדיהן בתיכון, בתיכון לישבנן במסיבות המכללה, במכללה לרגליהן המנוסות של נשות הקריירה ובימי המעשה למעט השדיים שפגש בתיכון.״
* ״...נשים הן סוג מסוים של גבינה חשב ברגע פואטי במיוחד, אולי לא מסוג זה שהופך כחול אך בלא ספק מוצאה משנה את טעמה.״
* ״לעניות דעתה היא מעולם לא היתה עצמה ולכן ביכולתו להוות עבורה מדרגה לתגלית נהדרת.״
* ״סבלנותה היתה פוקעת כאשר חשבה על חולצותיו שהושארו על הרצפה ופעם או פעמים אף הכתה אותו במרפקה. הוא הבין שזוגיות כרוכה במספר חבטות לעתים ולכן הקפיד לשנות את התנהגותו בחופזה. לאיש מהם זה לא שינה שהוא מעולם לא השאיר את חולצתו על הרצפה.״
* ״כששיקרה היא היתה מניחה את אצבעה מתחת לאפה וכשהובכה הזילה כמה דמעות, דברים מסוג זה הביכו אותה וגרמו לה לשקר.״
* ״בקול צורמני וברור התבקשו כל המתאהבים לצאת בחזרה. מדריכות טיולים הן בעיה רצינית בשעות ההמראה, לכן חשוב להזכיר לנוסעים מי שייך לאן ומדוע אין להם שום ברירה.״
* ״היה ביכולתו להבין במהירות מה מתרחש ולקבוע בשבריר מן הזמן שלקח לאחרים כיצד יש לנהוג, לרוב המתין לשמוע את דעתם של האחרים בנושא.״
* ״אם יום אחד אכן ייכתב ספר אודותיו, ודאי לא יקדיש הסופר מזמנו לדון בטיב מחשבותיו של קארפזאנו. אלה גודרו כמעט תמיד בגדר הטובה של ההיגיון המשותף.״
* ״אחת הסיבות לשמן מעולם לא אימץ כלב היתה האפשרות לבלות את מרבית זמנם המשותף בחוץ. לא עניינה אותו כלל שאלת החברה או השותפות, העיקר שלא ייאלץ לשוטט ברחובות בעקבות זנב שאיננו שלו.״
* ״את הקבוצה האהובה עליו בחר בקפידה בדיוק כשם שהיה עושה עם שמני המנוע, בהחלטות מסוג זה אין שום מקום לפרשנות אישית או לחוסר תשומת לב.״
* ״קארפזאנו לעולם לא יוכל להכיל את המחשבה שמקור כעסו היא ההבנה שלעוברי האורח יש חיים שאינם ברורים כשלו, שנקודת מבטו היא חלקית, קטנה וארעית, שייתכן שאין זה המקום בו עליו להיות או שהיקום מבקש לרוות ממנו נחת בלא הצלחה.״
* ״הוא לרגע לא יחשוב על שאיבד את דרכו או שחי בכדי לחיות.״
* ״חצר הבית שלו היתה יפה ומטופחת והותאמה היטב לארח אורחים, לא היה בה פרט אחד שיגרום לו לרגע להיות מודע להלמות לבו, לא היה בה פרט אחד שיגרום לו להבין שלעולם לא ידע כיצד ההיסטוריה תתגלם. אין אלה דרישות שראוי לדרוש מחצר.״
* ״לדרכים קצרות קסם משלהן.״
* ״איש ממי שכמעט נתקלו בו, חוצי הדרך בחופזה, הממהרים להחליף מוצר אחד במשנהו, לא יכלו לחוש בטוב לבו, בעליונותו, בכך שלא היה צריך מעולם להיכנע.״
* ״אישה מבוגרת עם גב כפוף וכיסים תפורים למעילה זמזמה לעצמה פזמון של שיר ישן שהזכיר לה עד כמה צדקה כשבחרה להתעלם מאנשים כמותו, זוגות חבוקים אחזו זה בגבו של זו בחולפם על פניו, מגוננים על עצמם מפני האמת.״
* ״הצלקות שהחיים השאירו עליו היו כאלומות אור שאסף בקפידה, שורות, שורות של עלילות בספרי הרפתקה, מיישרות את גבו, עומדות כחומת ביצורים לעזרתו, שולחות אותו בכל פעם מחדש בטוח יותר ויותר לדרכו.״
* ״חדר השינה שלו היה דבר מה שבגינו לא היה צריך לדאוג כלל. החדר הקטן שימש לו תמיד מקום מפלט ותמיד מרחב שבו יכול היה להשיל מעצמו את עצמו בשלווה.״
* ״שידת המיטה היתה שימושית מאוד והיתה כטרקלין לזיכרונותיו של קארפזאנו, אלה שיצטרך גם מחר.״
* ״התמונות שלו אפשרו לו לשאת עמו את זיכרונותיו באדיקות, להבטיח שיתפוס את הרגעים שפספס ושיוכל לעשות בהם שימוש טוב בשעה שינסה לספר את סיפורו מחדש. התאדותו האיטית מן העולם שמחוץ לאלבום איננה משנה כלל, חייו באותם הרגעים היו משהו שיימשך לקצת יותר מרגע חולף.״
* ״איש העולם המשתנה היה קארפזאנו, כך בחר לזכור את עצמו, מתבונן בעולם שעומד ללא ניע.״
* ״הרגעים שהגדיר מיוחדים היו כאלה שהיה ביכולתו לאחוז בהם, כאלה שיכול היה למנוע מהם להימלט.״
* ״במשך שנים בנה סביבו קארפזאנו את חומות הביצורים שנועדו להגן עליו מפני המקרה, חוסר המעש או מפני ההזדמנות.״
* ״התבוננות בעולם מן הצד הינה נוחה ונכונה בהרבה מלגעת בו בידיך החשופות.״
* ״סיפורים שסופם אינו בטוח הם תענוג ששמור להרפתקנים.״
* ״טבעותיה של הנערה בחולצה הסגולה כמעט ונפלו בשעה שזרקה את הכדורים אך עתה משישבה על הספסל נחו על ברכיה בשלווה. מה כבד היה המחיר שעלה עברה בשנים.
* ״עד כמה מוזר הוא הזמן, כמה מאוחר מגיע הרגע בו אנחנו מבינים שעלינו לאזן את הדברים בקפידה.״
* ״היה זה רגע מסוים שבו הבינה שהחיים אינם ארוכים כפי שאינם קצרים, שחופשות הקיץ אינן מסתיימות כפי שאין הן נמשכות לעולמים. זו היא, היא שאין זה בטוח כי חייתה לגמרי בחיים.״
* ״ערים ונשים גדולות לא התאימו לו. עצם המחשבה עליהן גרמה לו להרגיש קטן. הן הריחו לו מעשן, ממי קולון ומשעות שאינן שעות העבודה.״
* ״ליצירה לא הוקדש אפילו פרק אחד בסיפורי ימיו של קארפזאנו.״
* ״כמשוטט ברחובות עמוסים הילך קארפזאנו בחייו. תר אחר דבר מה שלא היה מודע לו. עייף ונדמה כמי שיודע את הדרך, לא שואל עצמו שאלות.״
* ״הולך בקרב ההמון בתקווה שיום אחד יגיע, הולך ומתרחק מן המיוחד, מן היפה, מבעל המשמעות, מדעתו, מן היסוד המושל בו.״
* ״הולך ומתרחק מכל מה שעלול להפוך אותו בנקל לעצמו.״
* ״כולם עסוקים, צועדים ברחובות ישרים, שבים והולכים, נצמדים לשלטי ההכוונה שנועדו להזכיר להם היכן בדיוק הם טועים. אף הם, בדממה כפופה, הולכים עייפים, הולכים כפי שלמדו, כורעים תחת העומס, מתרחקים.״
* ״אך ראשו של הצועד טרוד מדי בכדי להבחין, נפשו קצרת הנשימה מעולם לא ידעה מנוחה, עיניו נעצמות בהכנעה, שכר עמלו הדל של המחפש אחר הדרך הנוחה.״
* ״אהבה המודעת ברכות לכך שהקדימה את זמנה, המוכנה להיות לעולם יצירה שטרם הושלמה.״
* ״היה זה חיפוש חסר תבונה, הרי לו לאדם שאין ביכולתו לפגוש במציאותו עירומה, עצומה, נוחתת מכונפת על סיפון נפשו בניצחונה.״
* ״הליכתו הנמשכת, נעדרת הבחנה, ממליכה עליו בצעדים עוקבים את עיוורונה.״
* ״פחדים קטנים הזכירו לו שאל לו לרוץ, אך שעליו להיזהר מלנוח.״
* ״בכל בוקר יקום בבהילות וביעילות יחזור לשנתו, כפי שיחיה את חייו ביעילות ובבהילות יפגוש במותו.״
* ״כמשוטט ברחובות ריקים צועד קארפזאנו, שותף לכל משוטטי הרחובות הריקים. מצטערים, מופתעים, מתלוננים, לבדם נעלמים. באם יצעד לצדם אולי יהיה גם הוא משבעי הרצון, מבעלי דרך הארץ, מן החיים את החיים כפי שאמורים.״
* ״עד נשמת אפו האחרונה ילך קארפזאנו בדרך שאיננה דרכו, יטען לסיפור שמעולם לא נכתב עבורו, וזאת בכדי להוכיח את נכונותו, לעצמו. כך יסביר בדממה שהפכה לקולו, שהוא חי וקיים, שהרחובות אינם ריקים ושטוב שאין הוא צועד לבדו.״
* ״קארפזאנו לא היה נבון דיו בכדי להטיל ספק, אך היה נבון מספיק בכדי לשלם מסים, תוצר מושלם של מערכת חינוך שנוצרה בידי שורה של מוכסים.״
* ״נשים שנשכו את שפתיהן ואבקת קינמון היו בעיניו סימנים מובהקים לבזבזנות כפייתית.״
* ״המוזיקה שתתנגן ברקע תהיה תמיד אותה המוזיקה, אך גם בכך לא יבחינו מי שלא יעצרו מעודם להאזין.״
* ״קארפזאנו הוא אדם ששואל את עצמו שאלות מעורפלות למדי ועונה לעצמו במשיכת כתפיים תשובות מספקות בהחלט, לרוב בעזרת משפטים שאמר מישהו למישהו פעם.״
* ״קארפזאנו לא יגשים את עצמו לעולם. עיניו לעולם לא יבריקו בשעה שיעמוד מול פסלו המוטה של מרקוס אורליוס, מוכה בברק ההבנה שמכה באדם שפגש ברגע בעצמו. הוא לא יחצה את עולמו בחיפוש כפי שלעולם לא ירשה לעצמו להתחיל הכל מן ההתחלה, לקחת עמו גם את החלקים שהחליט להשאיר מאחור.״
* ״לא מבולבל, לא מפוחד, תולה עצמו בקלות בקולות ההמון. רק עוקב אחר צעדם של כסילים שהכריזו שיודעים הם לצעוד בכיוון הנכון.״
* ״בוא אומרת הדרך לאלה המבקשים להקשיב, הרשה לעצמך אובדנך, שכח מאין באת, הנח את שמך לזמן מה בתרמילך, הרשה לו להשתנות ולזקוף כנפך. בוא אומרת הדרך לאלה ומשמיעה קולות של צעדים, שלח את אשר אחזת כה חזק בלבך, הכנס את אוויר העולם החדש באפך. בוא, בוא, בוא הולמת הקריאה בנפשם הבטוחה, מזכירה, מדויקת, נרגשת, קצבית ונינוחה. בעשרות כיוונים וקולות שכולם דרכך, פועמת הקריאה האיתנה בחזך.״
* ״בדידות דקה וריקה, מלאה בעצב ואמונה בשקרים שסיפר לעצמו, שקרים שהפכו עתה לערפילים של אמת. בדידות כנה וחסרת גבולות, כזו שלא תשמע, כזו שלא תיראה, כזו שהופכת נשמות לאבודות.״
* ״חופש שאיננו תלוי בדבר, שמשאיר את הכל מאחור ברגע, שנותן לשקיעה לעלות בשעתה או לזריחה לזרוח היכן שאמש זרחה קרן אור ירוקה.״
* ״אדם שאיננו כפוף, שאיננו משועבד, שעיניו פקוחות ולבו שומע, יודע היטב מי ירצה שיצעדו לצדו. חופשי להחליט, חופשי לשמוח בטעויותיו. זמנו איננו תלוי בדבר פרט לרצונותיו. איש שצדק וידע מובילים אותו למחוזותיו. איש שלבו ונפשו אחד, איש של יצירה שצועד אל עבר חלומותיו.״
* ״כמותו רבים הם אשר אינם רואים, ממתינים שעות ארוכות בתורים, מקווים שיבחינו בהם מחכים, הולכים לאטם, בזה אחר זה ונגמרים.״
* ״כמותם גם הוא יתמכר לעננה ברווחה. ישנים ערים, בני אל-מוות המתחזים לאלים, מבקשים את שבחם של ההמונים, רבבות שאינם יודעים היכן הם נמצאים, המריעים עבור צללים, שאינם יודעים שאין הם רואים.״
| 