שלום חנוך: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 143:
* "בהופעות אני לא מכניס הרבה חומר חדש שקהל לא מכיר. לוקח זמן לאנשים לעכל ולהכיר שירים. העובדה שהם אוהבים שירים ישנים מעידה שלקח להם הרבה זמן לאהוב את השירים האלה. זה בסדר. מה תגיד להם? הם רוצים ליהנות. תוך כדי זה אני משתדל כל פעם לחדש קצת. אם אחדש הרבה – אני יכול לחתום לך שזה לא יתקבל. הם באים בשביל מה שהם מכירים. האנשים רוצים לשמוע מה שהם אוהבים, אני מבין אותם. אולי הייתי כן שמח אילו המדיה הייתה קצת יותר מגוונת ולא דופקת במוח רק עם שיר אחד."
* "אני חושב שלא היה לי כל כך קל אילולא הייתי פוגש את אריק (איינשטיין). אני חושב שהמפגש עם אריק עשה לי הרבה. הוא סלל לי דרך קלה יותר לבוא לידי הכרה, שיכירו ביכולות שלי, ועשיתי את זה כמובן בצנעה ובשקט. בסוף זה כמובן יצא. אני מניח שאולי היה יותר קשה אבל אני לא יכול להבטיח את זה."
==עם ענת גורן, יס דוקו, פברואר 2022==
* "אני אף פעם לא אהבתי את הדברים האלה (תכניות "לול"). באמת. רק כיבדתי את זה שאנשים אחרים אוהבים. זה חומר לעוס כל כך בעיניי. אני חושב שזה מיושן."
* "אורי (זוהר) היה השמש ואריק (איינשטיין) היה הירח... למה שמש? במובן של הכוח והחום שהוא מוציא, ואתה צריך קודם כול להיזהר בזה. זה היה אגרסיבי לפעמים. אני בן אדם עדין, זה לפעמים היה לא עדין."
* "בחתונה של הבת של אריק ובן של אורי פתאום מישהו מגיע ויושב מאחוריי. (צבי) שיסל לחש לי: 'זה גדול המחזירים בתשובה'. הוא אומר לי: 'תסלח לי, הרי קיימת מנהרה אל האור וכולם הולכים שם. למה אתה לא תצטרף להולכים ותגיע בדרך הקצרה אל האור?' אמרתי לו: 'אתה יודע למה? אני רוצה במו ידיי לחצוב את דרכי, אפילו אם אני לא אגיע.' בזה נגמרה השיחה."
* "היות שאני בן אדם איטי, אז בן אדם איטי צריך למהר יותר מבן אדם מהיר."
* "אני נהנה להופיע, לא אגיד שלא. אם זה קצת רצוף או זה צפוף לי, אז בפעם השלישית נדמה לי שאני כבר נאנח כשאני יוצא מהבית להופעה... זאת לא עבודה פשוטה בכלל ולא תמיד שכרה בצדה. זה הרבה תלוי בגורמים שונים כמו בקהל וכמו בפופולריות. אני צריך לעבוד."
* "זאת לא ההגדרה של הכוונה שלי בעשייה, להיות אהוב. מה, אתה לא צריך את אהבת הקהל? לא. אני לא צריך את זה בכלל. אני בא בלי ציפייה לקבל את זה. הכי נוח לי. האהבה כבר קצת סוגרת... אני מעדיף להיות מוערך למשל או מוקשב."
* "אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה עשייה, אני לא בטוח שאני לא חוזר על עצמי. באיזשהו מקום אני חושב שאולי כן. נדמה לי שבן אדם אחד לא יכול לא לחזור על עצמו בחיים."
* "אני הולך ומתרחק, אני מרגיש, מהמיינסטרים? אוקיי. מהפופ? אוקיי. לא אכפת לי, זה בסדר, זה טוב. להפך, זה טוב מאוד אפילו."
* "ראיתי אותו (את מאיר אריאל) כשהוא היה חולה בבית. אז נסעתי לסיני וזה התגלגל והלך לבית חולים... הייתי בקשר עם תרצה (אריאל). אמרתי: 'הוא יצא מזה', היא אמרה לי: 'אני לא יודעת, לא יודעת.' והייתה שם איזו מדורה... ואני אמרתי לעצמי: באלוהים אני לא מאמין, בשום דבר אחר אני לא מאמין, טוב. אני הולך עם המדורה הזאת. כל זמן שהיא תבער, כנראה הכול בסדר. היא כבתה."
* "זאת ההנחה היסודית שלי, שהעסק עצוב. העסק דפוק לחלוטין, אין פה מה לדבר. אני עצוב מראש. מה את חשבת, שאני רואה פרחים כל הזמן? אני מחפש אותם. עצוב בסיסית. נדמה לי שאני לא היחיד."
* "יום אחד היה לי מאוד עצוב. הייתי מאוד לבד, מאוד מאוד, והכול קרס עליי. אז הסתכלתי על זה וחשבתי על החיים וחשבתי גם, בעצם אפשר לעצור את החיים. קוראים לזה 'להתאבד'. לא המילה הזאת עלתה בראש שלי. ואז יצאתי למרפסת ועמד שם מעין עץ, הייתי אומר, הכי חלש, רזה ולא בטוח שאפשר להעלות על הדעת... והדבר הראשון שקפץ לי לראש זה שהוא לא יכול ליטול את נפשו בידיו ולגמור את החיים שלו. הוטל עליו לעמוד, לעמוד. כלום הוא לא יכול לעשות. אמרתי: אה. הבנתי."
* "התאהבתי בגיל 11 או משהו במישהי בקיבוץ, וזאת הייתה אהבה, איך אומרים, אהבה נכזבת קוראים לזה? כלומר, היא לא הייתה נתונה לי. לבה לא היה נתון לי. וככה גדלתי, עד גיל 19 או 20, עם אהבה הכי גדולה בעולם למישהי. העולם שלי היה צבוע אז, אולי מאז גם. פשוט לאור האהבה חייתי. זה דווקא מה שאולי דישן את הרגשות שלי, את הכישרון שלי. זה מה שבעצם נתן לי תוכן: ההיכרות שלך עם כמה אתה יכול לאהוב."
* "לחכות להירדם זה איום ונורא. לפעמים אני מחכה שעתיים, שלוש עד שבאה השינה וחוטפת אותי."
* "מה יש פה (בסיני)? אבנים... ופתאום אני חושב לעצמי, מה קורה למישהו שנולד, אף פעם לא ראה אבנים, ופתאום הוא רואה: יש צורות, יש קווים, ישנם צבעים, וזה בלתי נגמר וזה זז. תחשבי שאת לא ידעת כלום על זה ואת רואה את זה פעם ראשונה, מה זה עושה? הכול נמצא בעצם בזה."
== קישורים חיצוניים ==
| |||