לימוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיצור ההקדמה למקובל בויקיציטוט ועריכה
שורה 1:
[[קובץ:Carteret beis medrash.jpg|ממוזער|250px|תלמוד תורה]]
'''[[w:תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד תורה]]''' היא המצווה ללמוד [[תורה]] וללמדה לאחרים. מצווה זו היאכוללת מהחשובותבתוכה שביןאת מצוותלימוד העשהמכלול התורה שבכתב ושבעל פה: ב[[יהדותתנ"ך|מקרא]], וחיובה[[משנה]], אינו[[גמרא]], מותנה במקום ובזמן.[[אגדה עם זאת(יהדות)|אגדה]], אף שאין היא מצוות עשה שהזמן גרמה[[הלכה]], [[אישה|נשיםקבלה]] אינןועוד. מחויבות במצווה.
מצווה זו כוללת בתוכה את לימוד מכלול התורה שבכתב ושבעל פה: [[תנ"ך|מקרא]], [[משנה]], [[גמרא]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[קבלה]] ועוד. חכמי ההלכה הדריכו להדריג את התכנים הלימודיים לפי גילם של התלמידים, ברוח דברי התנא יהודה בן תימא ב[[מסכת אבות]]: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, ... בן חמש־עשרה לתלמוד."‏
 
 
==בתנ"ך==
שורה 8 ⟵ 6:
* "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" ~ ה' ליהושע, יהושע פרק א
* "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" ~ ה' ליהושע, יהושע פרק א
* "רַק '''שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה''' אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וּלְדָבְקָה בוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם." ~ יהושע, לשבטים ראובן גד וחצי המנשה, יהושע פרק כב
* "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול" ~ יהושע, בפרידה מכל עם ישראל לפני פטירתו, יהושע פרק כג
* "...מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" ~ דבורה הנביאה משבחת את בני מכיר משבט מנשה ואת בני שבט זבולון, שופטים פרק ה
 
==לימוד תורה בדברידברי חז"ל==
* "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, '''וְתַלְמוּד תּוֹרָה'''". ~ משנה מסכת פאה פרק א
* "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ - '''וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם'''." ~ משנה מסכת פאה פרק א
* "אם אין תורה, אין דרך ארץ – אם אין דרך ארץ, אין תורה." ~ רבי [[אלעזר בן עזריה]]
* "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון." ~ [[רבן גמליאל ברבי]] (אבות, ב', ב')
שורה 32 ⟵ 30:
* "...היסוד השמיני, היות התורה מן השמים, והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבינו ע"ה שהיא כולה מפי הגבורה" ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
* "...אין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים, ושם אשתו מהטבאל ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלהיך, ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
* "'''כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם''' ולא הושג תכלית חכמתם, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין לאיש אלא להלך בעקבות דוד משיח לאלהי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט)". ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
* "...זה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם - הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה, והוא אמר לנו, והוא נאמן בשליחותו" ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
* "כבר נכפל הצווי הזה פעמים - ולמדתם ועשיתם, למען ילמדון, וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד" ~ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה יא.
שורה 41 ⟵ 39:
 
==הוגים וסופרים==
* "'''והלא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית'''. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. 'ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. '''עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה''''." ~ זלמן שזר, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע אדום).
* "תינוקות של בית רבן, כשבא בלעם לקלל את ישראל אמר "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" האגדה אומרת שראש צורים הם תינוקות של בית רבן ומברכותיו של אותו רשע אנו יודעים את קללותיו ידוע שכוח האומה כלול בתינוקות של בית רבן בלעם רצה לעקור כוח זה מי שרוצה לעקור אומה יעקור את תינוקות של בית רבן. כדי להפיל צור צריך לחפור תחתיו. אנו צריכים לבנות את ירושלים של מעלה. ירושלים של מטה היא אמצעי לבנין ירושלים של מעלה. תל אביב היא העיר שנבנתה על ידי יהודים ומתחילה ועד סוף נבנתה על חול, אלא שבשעה זו באו ועשו לה יסוד מוצק והוא החינוך - בנין שיהיה לעדי עד.'''תורה היא מלה עברית בלעדית. אין בלשון אחרת המושג תורה. היא אינה חכמה או מדע ואמנות בלבד והיא גם לא מושג הכולל את כולם'''... התורה ביחד עם הארץ יהיה הבנין שלם. אתם תינוקות עמלים תמיד לעשות את הבנין שלם לכן '''אין מבטלים תינוקות של בית רבן מתלמוד תורה אפילו לבנין בית המקדש''' שהוא עליון על הכל, '''שובו לעבודתכם ולתורתכם מפני שזה הבנין החזק והנצחי ביותר בלעדיו אין שום ערך ליתר עבודתנו שובו לתלמוד תורה שהוא כנגד כולם'''" ([[חיים נחמן ביאליק]] בשנת תרפ"ד בקבלת פנים שערכו לכבודו ילדי תל אביב. אחרי שעברו לפניו בסך תלמידי בתי הספר בעיר קם המשורר ונאם לפניהם.'שנה בשנה', תשל"ד, עמ' 335)
* בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה - אם לא אומר עוד יותר מהם - לכתוב את המעשים לזכרון; וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב - ואם מותר לי להעז בדברי - עוד ישמרו לדורות. את כל זה אנסה לבאר בקצרה... לא לכל אדם היה מותר לכתוב... '''ורק הנביאים היודעים מה למעלה ומה לפנים כי למדו את הספרים ברוח א-להים ברוח הקודש כתבו את מעשי זמנם באר היטב'''. כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, '''ובצדק נאמנים הם בעינינו כספרי א-להים'''. חמשה מן הספרים הם למשה ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת תולדות העולם מבריאת האדם עד יום מותו של משה וזה הוא כמעט זמן שלשת אלפים שנה. וממות משה עד ימי ארתחששתא מלך פרס המולך אחרי אחשורוש כתבו הנביאים הבאים אחרי משה את מעשי זמנם בשלשה עשר ספרים. וארבעת הספרים הנשארים כוללים מזמורים לא-להים ולקח חיים לבני האדם. '''ומימי ארתחששתא עד זמננו זה נכתבו כל מיני ספרים אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם - כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים...''' ~ [[יוספוס פלביוס]], קדמות היהודים' - נגד אפיון, מאמר ראשון.
שורה 69 ⟵ 67:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:People learning Torah|שם ויקישיתוף=אנשים לומדים תורה}}
 
* [http://www.aspaklaria.info/400_TAV/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.htm '''ציטוטים רבים ומסודרים לפי סדר כרונולוגי בנושא ערך התורה באתר אספקלריא''']
 
[[קטגוריה:יהדות]]