דויד גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 9:
* "הייתי בן ארבע. אני זוכר שהיה ערב... כשפתאום נלפתתי בידיעה המרה, הבוגרת עד להתמיה: יבוא יום ו[[מוות|אמות]]."
* "[[חיוך]] שכזה היה לו לפליקס שמי שהסתכל בו התחיל גם הוא לחייך, אפילו אם באותו רגע לא שמח בכלל."
* "פעם הייתי בוכה המון והייתי מלאת תקווה. והיום אני צוחקת הרבה, צוחקת ומיואשת."
* "יש לך פנים מעניינות. כל מיני סתירות פנימיות של אופי שהייתי רוצה לדעת עליו עוד."
* "יש בני־אדם שטעם חייהם הוא ה[[עבודה]], ויש שהאמנות או ה[[אהבה]] הן שורש נשמתם והפשר האחד לקיומם."
* "ביחסי בעל ואשה אתה נידון להתוודע אל כל קשת התחושות האפשרית שבין כל שני בני־אדם שבעולם."
* "כאשר ניתנו להם חייהם לא היו עשויים להבין את המתנה, ואחר כך כבר לא טרחו להרהר בכך. ומשום כך הם חשים את חייהם רק באזילתם האיטית מגופם; רק את דעיכתם וכיליונם האיטי והקבוע."
 
שורה 52 ⟵ 50:
* "הלוואי ששני זרים גמורים ינצחו את הזרות עצמה, את העיקרון האדיר והמחוקק של הזרות, ואת כל צמרת הקרמלין המפוטמת שיושבת לכולנו עמוק־עמוק בנשמה, ושנהיה כמו שניים שהזריקו לעצמם זריקת־אמת והם מוכרחים לומר אותה סוף־סוף, את האמת, רוצֶה שאוכל לומר לעצמי 'איתה אני זבתי אמת', כן, זה מה שאני רוצה, שתהיי לי הסכין, וגם אני לך, מבטיח, סכין חדה, אבל בחמלה, מלה שלך, בכלל לא זכרתי שהיא מוּתרת, צליל כל־כך עדין ורך, מלה בלי עור."
* "אני לא חושבת שאתה האדם שיוכל לרפא אותי ממה שפגוע בי, אבל אולי, בשלב הזה של חיי, אני לא כל כך זקוקה לרופא, אלא למישהו עם פצע דומה?"
 
==מישהו לרוץ איתו (2000)==
{{דף מורחב|מישהו לרוץ איתו}}
* "את לא באמת מכירה אותי והאמת היא שגם אני לא לגמרי מכיר את עצמי."
* "כשעלה השחר וראיתי שלא מתתי מרוב יגון ובדידות, החלטתי לחיות."
* "הייתי ילד יצירתי מאוד, מנסה לראות דברים אחרת, להכליא מציאות ו[[דמיון]]."
* "אני נודרת נדר מהיום והלאה ולכל שארית חיי להסתכל בעולם כל הזמן בתמיהה."
* "ביחסיביחסים של בעל ואשהואישה אתה נידון להתוודע אל כללכל קשת התחושות האפשרית שבין כל שניבני בני־אדםאדם שבעולםבעולם."
* "מהי אהבה? מדובר ברגע או שניים בחיים. כל השאר זה סבלנות לשיגעונות זה של זה."
 
==בגוף אני מבינה (2002)==