שודדי ים יהודים-ספרדיים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Arolsen Klebeband 01 465 1.jpg|ממוזער|תחריט של [[w:סנאן ראיס|סנאן ראיס]], מגדולי הפיראטים היהודים-ספרדייםהיהודים־ספרדיים, מהעשור ה-9ה־9 של המאה ה-16ה־16]]
'''שודדי ים יהודים-ספרדייםיהודים־ספרדיים''' נטלו חלק במעשי [[w:פיראטים|פיראטיות]] ברחבי הים התיכון והאוקיאנוסוהאוקיינוס האטלנטי במאות 18-1616–18, בעיקר כנגד ספינות הצי הספרדי והפורטוגזי אשר גרשו אותם ו/או את אבותיהם בשל [[דת]]ם אל חיים דלים בהרבה יותר מחוצה למדינות אלה.
 
==כללי==
* "שודדי-יםשודדי־ים יהודים הטילו אימה על יורדי ים במשך כמאתיים וחמישים שנה, אבל הם לא דיברו [[יידיש]] ולא אכלו געפילטעפיש. אם כבר, הם דיברו [[לאדינו]] ואכלו חריימה. כי הפיראטים היהודים שנטלו חלק בתור הזהב של השוד הימי – בין המאה ה-16ה־16 והמאה ה-18ה־18 – היו, רובם ככולם, צאצאים למגורשי ספרד או צאצאי אנוסים מספרד ופורטוגל. אלה היו אנשים שמצאו את עצמם נרדפים על ידי החוק, מגורשים ממולדתם, שרויים לעתים קרובות בין העולמות – לעולם יהודים בעיני הנוצרים, לעתים קרובות חשודים במינות נוצרית בעיני היהודים – ובראש ובראשונה, היו אלה אנשים תאבי נקם. חיי הפיראט, המצוי בהגדרה מחוץ לחוק, נטול ארץ משלו, החי בים הגדול שאין איש שולט בו, והמתפרנס מפגיעה במעצמה הימית הגדולה, הלא היא ספרד, היו פתרון הולם להפליא לרבים מאותם אנשים. סַלָאח סִינָאן היה אחד הגדולים והחשובים שבהם." ~ [http://www.historicalmoments2.com/%D7%9C%D7%95%D7%A1-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A1 "לוס פיראטוס חודאיוס"].
* "בואו נחזור טיפה אחורה ב[[זמן]]. השנה היא 1492, תאריך בו התרחשו שני אירועים גדולים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית בפרט, ועל ההיסטוריה האוניברסלית בכלל: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. ההערכה היא שכ-200שכ־200,000 יהודים גורשו בעקבות הצו של המלך פרדיננד והמלכה איזבל, רובם התפזרו בעולם הישן: ארץ ישראל, ארצות הים התיכון, האימפריה העות'מנית וצפון אירופה. אולם מיעוטם הפליג מערבה, אל העולם החדש של אמריקה ובעיקר אל ארץ הרגאיי והגאנג'ה – ג'מייקה. האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494ב־1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם. [...] הבוקאנירים פעלו מטעם כתב מינוי שהעניקה להם הממלכה האנגלית, שהתייחסה לפיראטיות כטקטיקה טובה לכרסום בכוחה של האימפריה הספרדית היריבה. היהודים שיחקו תפקיד מרכזי במימון המבצעים האלה, במודיעין, ולפעמים אפילו בפיראטיות. כמו כהן, גם הם היו עבדים שברחו אל החופש, פליטים פוליטיים שנרדפו על רקע דתי, ובעצם חבורה של אינדיבידואליסטים. רובם המוחלט של היהודים היו סוחרים הרפתקנים שלעיתים מימנו חלק ממסעות השוד ולעיתים החזיקו בעצמם ספינות פיראטים. אבל עם כל הכבוד לאקזוטיקה הקאריבית, עדיין רוב הפעילות הפיראטית היהודית התרכזה באזור מוכר להם ולנו בהרבה – הים התיכון. אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר היה הרב דון שמואל פלאג'י, בנו של רב חשוב מקורדובה, שנשלח על ידי השליט המרוקאי להולנד במטרה לכרות ברית נגד האימפריה הספרדית. ההולנדים זיהו מיד את הכישרון הצעיר ושכרו את פלאג'י לשמש כפיראט, ובמשך שנים הוא פעל יחד עם בני בריתו המוסלמים להשליט טרור על הצי הספרדי בים התיכון. פלאג'י היה רב מוסמך ובספינה שלו – כך מספרת האגדה – פעל אפילו בית כנסת זעיר. בשנת 1615 הוא נעצר באנגליה, לבקשת הספרדים, אך שוחרר אחרי שההולנדים התערבו לטובתו. אך היהודי המפחיד ביותר בימים היה סאלח סינן, שנודע בכינוי "'היהודי הגדול"'. סינן היה שותפם של הפיראטים המפורסמים בהיסטוריה, האחים ברברוסה – חיר א-דין וערוג' א-דין, שליחי הסולטן העות'מאני. במשך שנים שלטו האחים ברברוסה, יחד עם שותפם היהודי, בחופי הים התיכון. הם הגנו על מוצבי האימפריה בצפון אפריקה ובזזו כל ספינה ספרדית שנקרתה בדרכם. אחרי מותם של האחים מונה סינן, בשנת 1544, לתפקיד האדמירל העליון של הצי העות'מאני, ולפני מותו עוד הספיק לפשוט על חופי דרום איטליה וסיציליה. המצבה של סאלח סינן ניצבת עד היום בבית העלמין היהודי העתיק באיסטנבול." ~ אושי דרמן, [https://www.bh.org.il/he/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/ "על שודדי ים יהודים"], באתר [[w:בית התפוצות|בית התפוצות]], ה-9 באוגוסט, 2017.
 
==ראו גם==